יום ראשון, 2.7 -

פתרתי מליון מבחנים במסגרת לימודים למבחן בכלכלה. ובדיוק ברגע שהנחתי את העט ואמרתי לעצמי שזהו, נמאס לי (עד מחר לפחות), ופתחתי פרק של מכושפות, דוד שלי התקשר ואמר שהם יוצאים לבריכה עוד מספר דקות והאם אני אספיק להתארגן. כמובן שהספקתי, ונסענו לבריכה של האונ' (א.ק.א כניסה חינם לסטודנטים). כשהיינו שם הבנתי בעצם למה רוב הסטודנטים לא מנצלים את העובדה שהם יכולים להכנס לשם חינם - כנראה גם הכניסה לתושבי ב"ש הרגילים (והקולניים) לא יקרה במיוחד.
[אבל ראיתי ציצים של סטודנטית בחדר ההלבשה]

[דוד: אותו דוד (שזו ההגדרה שלי לכל קרוב משפחה שצריך יותר מ3 מילים להסביר את הקשר שלו למשפחה) שגר ב8 השנים האחרונות בניו ג'רזי, ומגיע לבקר עם אשתו והילדים את הוריו ואחיו שגרים בב"ש. 2 הבנות (10, 4) הן 2 הילדות הכי חמודות בעולם, בעיקר כיף לי נורא לדבר עם הגדולה באנגלית. ובפעם הזו שהם כאן יוצא לנו להפגש הרבה יותר, כיוון שהם בב"ש ואני בב"ש.]

אחרי הבריכה הם הקפיצו אותי הביתה כדי שאני אתקלח, ואחרי חצי שעה הייתי אמורה להיות שוב אצלהם כדי לאכול פלוב (יאמי). כמובן שבדרך לשם הלכתי לאיבוד (שוב הצלחתי ללכת חצי שעה ולצאת קרוב נורא למקום בו התחלתי), יצא לי לדבר בטלפון עם טמפוס ובנים מוזרים שהוא שירת איתם ("היי, זה רן חבר של טמפוס." "לא, אתה לא חבר שלו. אין לטמפוס חברים, יש לו ידידות." (צעקה ברקע)"הא, ידעתי שאתה הומו!")

יום שני, 3.7 -
מבחן בכלכלה (אם אני נכשלת בקורס הזה שוב מסלקים אותי מלימודי כלכלה באב"ג לעד). הסתבכתי קשות עם שאלה של 32 נקודות (אני יכולה אולי לגרד 10 משם), ושכחתי לסמן בדף התשובות תשובה לשאלה אחת של 5 נקודות (נדמה לי). אז הסיכויים שלי לא משהו. אם אני אקבל את ה70 המבורך אני אהיה מאושרת, באמת שלא יהיה לי אכפת שרוב האנשים שעשו את הקורס פעמיים סיימו אותו עם ציון של 97. באמת שלא אכפת לי שאני סוףסוף מבינה את החומר והשאלה ההיא (32) היתה טריקית נורא. אני לא אעשה מועד ב' אם אני אקבל מעל ל70.

אחרי המבחן הלכתי לקחת תמונות מפיתוח (אגב, דוד שלי סיפר לי שבארה"ב יש להם דרך הרבה יותר מגניבה לפתח תמונות - בכניסה לכל סופר מרקט שמכבד את עצמו יש מכשיר שמכניסים לתוכו את הdisk on key, בוחרים איזה תמונות להדפיס ומקבלים אותן אחרי שעושים קניות). דיברתי קצת עם גל והלכתי לאוטובוס של 17:00. קצת לפני 19:00 הגעתי למרכז, שם ג'ק חיכה לי כבר עם אוטו. נסענו אלי, החלפתי בגדים במהירות (רגע של פקאציות: הייתי לבושה ממש טוב), ונסענו למסיבת הסיום שלו.
הלכתי קצת לאיבוד ליד האולם בחיפוש אחרי הכניסה לאורחים. בסוף הסתדרתי ונפגשתי בפנים עם כל המשפחה של טמפוס (אחותו גם סיימה שם), שאפילו שמרו לי מקום. הטקס הרשמי היה משעמם, ולדעתי עצבנו קצת את האיש שישב לידי בזה שדיברנו כל הזמן. כשנגמר הטקס הרשמי [כל החברות שלי מהשכבה הזו קיבלו תעודות הצטיינות, חוץ מהשטן (א.ק.א חברה של טמפוס)], ג'ק עבר לשבת לידי וטמפוס הצטרף לשטן. הטקס הלא רשמי היה חביב, ונגמר בסביבות 23:00.
וויתרנו על לנסוע למקס ברנר ונסענו לפאב-נגרילות מגניב כזה (מאתגר לשבת על כרית על הרצפה בחצאית נורא קצרה), עישנו קצת נרגילה, ניגבנו קצת חומוס ונסענו אל ג'ק הביתה... יכול להיות שגם ישנו קצת בלילה.

יום שלישי, 4.7 -
10 בבוקר התייצבתי בבקו"ם (טרמפ בחסות אהובי), ישבתי וחיכיתי שם כמה דקות עם הבחורה השניה שהיתה שם מאותה סיבה כמוני. כל הזמן עברו פקידות ושאלה למה אנחנו שם, עד שהקצינה הגיעה ואמרה שאם אנחנו רוצות לדחות טירונות בגלל סיבות אקדמאיות התשובה היא לא. אמרתי לה שבדף שקיבלנו בדואר כתוב שלא דוחים בגלל מועדי ב', ואצלי ואצל הבלונדה שאיתי זה בגלל מועדי א'. התשובה נשארה לא, אבל עם תוספת של "אם את רוצה לשבת לדבר, אז בסדר.. אבל זה עדיין יהיה לא."
נכנסנו לחדר שלה, הסברתי לה שהם בכלל הזיזו לי את הטירונות המקורית בלי שאני אבקש וראינו בפקס שבתיק האישי שלי איפה בדיוק אני טעיתי בניסוח / הם הבינו לא נכון. יצאתי משם בלי תשובה מוחלטת, רק עם הוראה להתקשר לברר ביום חמישי.
חזרתי לאוטו של ג'ק (שחיכה חצי שעה. אוהבתותך), נסענו לביתספר שלי לשעבר (והביתספר שלו לחצי שנה של י"ג), פגשתי שם את המורה שלי להיסטוריה מוגבר, הוא שילם על י"ג. ונסענו למק' חצי שעה לפני תחילת המשמרת שלו. הוא אכל, אני כרסמתי קצת פוטטו. אחרי זה הוא נכנס למשמרת ואני הלכתי לספריה, לעשות סידורים בשביל סבא ואז אליו לברר מה שלומו. נשארתי שם עד סוף המשמרת של ג'ק, ונסענו אלי כדי לנסות לראות "ללכת על הכל 2", שכמובן לא עבד בדיוידי המתפרק שיש לי בבית.
בערב עשיתי סידורים בשביל סבא (לאסוף משכורות מועדי בית), לשם שינוי באוטו שלי (של סבא). וכרגיל ישנתי אצל ג'ק.

יום רביעי, 5.7 -
תשעה חודשים ! 3>
בבוקר יצאנו לסיבוב בנקים ברחבי העיר (עדיין באוטו שלי, רק שהפעם ג'ק נוהג. אל תספרו לסבא.), הפקדתי צ'קים בשביל סבא וכו'. אחרי זה הקפצתי את ג'ק לעבודה, ופגשתי את ליזי וחזרתי איתה שוב לביתספר שלי לשעבר (היא היתה צריכה לקחת כרטיסית למסיבת סיום שבערב). הקפצתי אותה הביתה, ונסעתי לסבא להביא לו את המשכורות של יוני. יצא, לפי החישובים שלו שהוא חייב לי 1100 שקל על השבוע שאחרי התאונה שעבדתי במקומו, הוויכוחים לא עזרו. 700 מזה הבאתי לאמא, 400 היא הכריחה אותי לקחת לעצמי.
הלכתי מסבא לג'ק הביתה, היה לו בית ריק וחבל לפספס הזדמנות לחסוך מים במקלחת. בערב הלכנו אלי כדי שאני אתכונן למסיבת סיום של ליזי, וב7 בערב הייתי מתחת לבית שלה מוכנה לנסוע. אי שם בדרך נזכרתי שלא לקחתי גלולה, ושלחתי לג'ק סמס "I forgot the pill. go buy baby stuff." הוא התקשר, צעק, התנצל על כך שצעק והוחלט שזה לא כזה נורא.
במסיבת סיום (שהיתה ממש מגניבה!) גמרנו למישהו להפסיק לעשן לידנו כי אמרנו לו שאני בהריון. אותו דבר אמרנו גם לכל מי ששאל מה שלומי.

יום חמישי, 6.7 -

חזרתי לב"ש בבוקר, יחד עם אחותי הקטנה. בדרך התקשרתי למדור עתודה ו,כן, דחו לי את הטירונות לספטמבר! באחה"צ הדודים שלנו אספו אותנו לנסענו למקום מגניב שנקרא "נווה מדבר", חצי שעה מחוץ לב"ש. באמצע המדבר. בריכות, ג'קוזי, סאונה וספא. אנחנו עשינו הכל חוץ מהספא. ואפילו יש תמונות.

יום שישי, 7.7 -
הלכתי בבוקר לאונ' בנסיון לראות שיעורי חשבונאות בוידאו. הבנתי שאין בזה תועלת כי יש לי במחברת, מילה במילה את מה שהיא אומרת בשיעורים כי היא במילא מכתיבה כל הזמן.  חזרתי הביתה, למדתי קצת ובערב ג'ק הגיע לכאן. יצאנו לפאב וחזרנו די מוקדם, הלכנו לישון די מאוחר.

יום שבת, 8.7 -
קצת למידה, הרבה מעשים מגונים עם ג'ק, "ללכת על הכל 2" שאשכרה עבד, ובערב ג'ק חזר הביתה למרכז ולקח איתו את אחותי הקטנה.

יום ראשון, 9.7 -
למדתי קצת למחשבים, ואי שם ב2 בצהריים טמפוס התקשר אלי ורצף הלמידה נשבר.
השיחה התחילה כך, "תבטיחי שלא תתעצבני, או תכעסי, או תנתקי לי סתם כך..."
המשיכה כך, "השטן [א.ק.א חברה שלו], אממ.." "רוצה שלא תראה אותי יותר?" "כן, משהו כזה.."
ונגמרה בכך ששלחתי אותו לדבר עם ליזי, כי היא יותר אובייקטיבית (טוב, היא לא, היא גם שונאת את השטן, אבל היא טובה יותר בלתת עצות). אח"כ היו עוד טלפונים איתו on & off, שלא הגיעו לשום מסקנה.
בא לי לשלוח לה הודעת סמס (הייתי גם מתקשרת לצעוק עליה, אבל הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לשמוע את הקול שלה) של "תמותי זונה!!!". אין לי כח אפילו לכתוב את כל ההגיגים שהיו לי בנושא הזה היום. גל אמר שהפתרון לכל הבעיות שלהם הוא ללכת להזדיין. ohwell.

מחר מבחן במשפטים ואין לי מושג איך ללמוד. אני פשוט אלך לקרוא את ה10 עמודים שיש לי במחברת שוב.