יום חמישי:

קמים ב5:30 בבוקר, ואז שוב ב6:00 וב7:00 כבר עומדים בתחנה שנקבעה מראש ומנסים להבין למה כל האוטובוסים חוץ משלנו כבר הגיעו וחלקם אפילו נסעו. אחרי 5 דקות עולים לאוטובוס.

אחרי ההחלפה בבת ים לאוטובוס הישיר לאילת התחלתי לעשות לג'ק צמות. 27 צמות, 1 חקיין של הסולן של קורן ואינסוף כאבי גב.

בדרך לאילת יש 2 עצירות קבועות: דימונה ויוטבתה. אי שם בדימונה התיישבנו בצל וג'ק התחיל לקפוא מקור. מדובר במישהו שחם לו כשהמזגן פועל על 22 מעלות צלזיוס, אז אם קר לו בדימונה בבוקר משהו לא בסדר.

ב13:30 הגענו למלון (אמריקנה, פויה), גילינו שנקבל חדר רק בסביבות 15:00 ואחרי ישיבה של חצי שעה סתם בלובי, החלטנו להסחב עם התיקים והכל לבריכה, להעביר את הזמן.

ב15:30 קיבלנו חדר, גילינו שהאמבטיה קטנה מדי בשביל התכניות שלנו ושיש אגס חצי אכול מתחת לשולחן. התמקמנו והחלטנו 'לנוח' עד ארוחת הערב (19:00).

אכלנו, ויצאנו לטייל. כל הזמן הזה ג'ק עושה תחרות עם התחזית - למי יש יותר חום. הלכנו את הטיילת, הוא קנה לעצמו סרט ירוק לשיער (עוד יותר שאנטי), קנינו לו תה בקניון וחזרנו למלון מוקדם מהצפוי.

יום שישי:

ארוחת בוקר בשבילי ו4 כוסות תה בשבילו.

משם לים, קפיאת שחלות/שחיה קצרה. נסיון לעבור את הטיילת שוב, כשלון בעקבות חום גבוה מדי (גם בחוץ וגם ג'ק, עוד לא הוכרז המנצח בתחרות). הגענו לקניון, הסתובבנו, חקרנו סרטיska לפלאפון ומצלמה (אגב, הוחלט: חברים שלי קונים לי מצלמה ליום הולדת!) וכשנמאס לנו סתם להסתובב ונהיינו טיפה רעבים הלכנו להשיג אוכל חינם במק'. חצי מהאוכל נאכל בקניון וחצי בחוץ כי ג'ק שוב התחיל לקפוא מקור.

כשהגענו למלון שחינו קצת בבריכה, בג'קוזי, בסאונה ובאמבטיה בחדר.

יום שבת:

ארוחת בוקר, ים, בריכה ופינוי חדרים.

בדרך בחזרה, באופן נורא צפוי, החום של ג'ק חזר לנורמל וחוץ מכאב ראש הוא הרגיש בסדר גמור.

ב7:30 אבא שלי אסף אותנו ואת התיקים ממרכז העיר, הקפיץ את ג'ק הביתה ונסע איתי לדודים שלי שרק חזרו מניויורק. בנדודשלי הביא לי מגנט בצורת פינגווינים והמון סוכר. ראינו תמונות, ערבבנו וודקה עם וודקה (טוב, זה רק הם) וב11 ומשהו הוקפצתי הביתה והם עוד נסעו לאיזשהו פאב בהרצליה. ההורים שלי חוגגים יותר מדי לאחרונה.

יום ראשון:

פרקתי את התיק, השגתי לי אופניים והלכתי לג'ק לראות Over the Hedge (מומלץ וכה חמוד!). בסביבות 19:00 נפגשנו עם כולם, ובערך ב22:00 אני וג'ק ברחנו לנסוע על אופניים.

המון נסיעה, המון כאבי שרירים ובסוף גם הסתבר שאני לא פדלאה אלא שהאופניים שהשאלתי מהועד בית שלי פשוט נוראיות. ב1:00 השארנו את האופניים בחדר האופניים שלי ואיכשהו, אין לי מושג עד עכשיו איך, עלינו את ארבעת הקומות לבית של ג'ק והלכנו לישון.

ביום שני לא היה הרבה מעניין, רק אלאדין וקליק (שהסתבר כסרט הרבה יותר נחמד ממה שציפיתי).

והיום אני אקח את האופניים שקנו לאחותי לא מזמן, אסע עליהן לעיר לספריה ולחנות אופניים כדי שיתקנו אותם ואעביר את השעתיים שיש לי היום עם ג'ק. ווהו.

must get a life,

או לפחות תכניות שלא נהרסות.