לאחר המון כאבים נפשיים, הגעתי ביום ראשון למשרדה של הקב"נית בתל השומר אשר הסכימה מטוב ליבה לשחרר אותי מהצבא.

אז היום בערב אני בעצם חוגגת את יום העצמאות האישי שלי. לא עוד אנשים בגילי ומתחת לרמתי יגידו לי מה לעשות, לא עוד חוסר הגיון, לא עוד ירוק זית, לא עוד מסדרים מכל סיבה שהיא, לא עוד ניצול מחמיר של העובדה שאני לא מגנה על עצמי ע"י אנשים אחרים, לא עוד מסגרת שעושה לי כ"כ רע שכבר עברתי מספר התמוטטויות עצבים בטווח של 4 חודשים.

אני חופשייה.

מוכנה להתחיל את החיים שלי.

כנראה שאעשה שירות לאומי, כדי שלא יסתכלו עלי לא יפה. אסיים אותו מספר חודשים לפני תחילת הלימודים של 2008 כך שיהיה לי מספיק זמן לחסוך כסף ללימודים וגם לבחור מקצוע ואונ'. והפעם הכל ילך כמו שצריך. אני לא מרשה לעצמי ליפול שוב.

אני בנאדם חדש, מאושר יותר.