התפטרתי מ2 עבודות שלי. מאחת בתיזמון מעולה ומהשניה סתם כי נשבר לי מהשחיקה ומרוע הלב (גם שלי וגם כלפיי). וביום שני יש לי "יום הכרות" בהוט. דווקא לעבוד שם נשמע לי סבבה. זה 3 שבועות של קורס, נושאים חדשים ללמוד, המון שעות ביום לעבוד ומשכורת רגילה לחלוטין (לא עמלות - תודה לאל). והתחייבות לשנה. נו, בסדר, הגיע הזמן להתחייב למשהו.
(במילים אחרות, אני לא אגיע למפגש ישראבלוג בסוף).
בדרך ליום האחרון שלי בטלמרקטינג נתקלתי כמעט חזיתית, בבחור עם נעליים נחמדות. הוא שאל אם כאן זה רחוב הרצל ואיפה למדתי (לא באותה נשימה, כמובן) כי אני נורא מוכרת לו. עניתי לו והוספתי שהוא בטח לא מהעיר שלי כי הוא לא יודע איפה זה רחוב הרצל. אז הוא אמר שכן, והוא פשוט ניסה להתחיל איתי.
"אה."
"הצליח לי?"
"לא."
אבל היו לו נעליים נחמדות.
יש לי פגישת מחזור / טקס קבלת תעודות בגרות מחר. כן, שנתיים אחרי שסיימתי את התיכון הם נזכרו לחלק תעודות בגרות. ואת טמפוס כנראה לא משחררים מהצבא (ככה זה כשיש לך גימלים והפניות כל יומיים במילא), אפילו שהתקשרתי בשם התיכון שלנו ואמרתי שאנחנו צריכים אותו לטקס קבלת תעודות הצטיינות. התשובה עדיין היתה שלילית אבל לפחות יצא לי להתחזות למזכירה בתיכון.
אז אני אלך בלעדיו לראות איך כולם השמינו.
[אני צריכה אנשים מחו"ל לדבר איתם במסנג'ר..]
[ומזל טוב לפוצי על הזכייה !!! כרטיס זוגי להופעה של אוונסנס, למי שתהה D: ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פֶּטֵל
