They say that no man is an island
And good things come to those who wait
the things are here or there just to remind me
every dog will have his day

The spirits they intoxicate me
I watched them infiltrate my soul
They try to say it's too late for me
Tell my guns I'm coming home

I swear I'm gonna live forever
Tell my maker he can wait
I'm riding somewhere south of heaven
Heading back to Santa Fe
It's judgment day in Santa Fe

Once I was promised absolution
There's only one solution for my sins
You gotta face your ghosts and know
With no illusions
That only one of you is going home again

And I blame this world for making
A good man evil
It's this world that can drive a
Good man mad
And it's this world that turns a killer
Into a hero
Well I blame this world for making
A good man bad

Now I ain't getting into heaven
If the devil has his way
I swear I'm gonna live forever
Heading back to Santa Fe
Got debts to pay in Santa Fe
It's judgment day in Santa Fe
( oh lord have mercy)
Solo

So I say a prayer
When I need it most
To the Father, Son
And the Holy Ghost
And I'll sign it from a sinner
With no name

When I meet my maker
Will he close the book
On the hearts I broke
And the lives I took
Will he walk away
'Cause my soul's
too late to save

Now I ain't getting into heaven
If the devil has his way
I swear I'm gonna live forever
Heading back to Santa Fe
Got debts to pay in Santa Fe
It's judgment day in Santa Fe

 

וזה הכל, ביץ'.

 

אוף. למה כשאני מתיישבת לכתוב הכל נעלם לי מהראש?

הרעש של המטוסים נוראי פה. כמעט כתבתי רעש עם א'.

לקוחות אורנג' משעשעים ברגע שמתרגלים אליהם.

אם כבר אורנג', מעכשיו אני לא רק עונה לשיחות אני גם חונכת נציגים חודשים

(וזה אחרי רק 4 חודשים במוקד).

ושוב, אם כבר, עשיתי לילה בין שישי לשבת (רבע לחצות עד 9 בבוקר) -

אני חושבת שעדיין לא השלמתי את שעות השינה שלי.*

אחותי גילתה את הבלוג, ומשום מה כבר לא אכפת לי.

בעוד כמה ימים משכורת עם תמריץ וישר לאחר מכן ירידת משרה.

פייסבוק זה אחלה של דבר.

 

יום שלם של שום דבר שהפך למין אושר תמוהה שנובע משמיעת שיר נוסטלגי ואהוב.

שיחת טלפון של 3 דקות ביום עם אהבה רחוקה שלא נחשבת באמת שיחה.
וגילוי של מישהו אחר שעושה לי בחילה עמוק בלב.

גם אם תכוונו לי אקדח לראש אני לא אדע להגיד לכם מה עובר עלי, שמחה או עצובה.

נראה לי שפשוט נעלמתי.