עד לפני מספר חודשים הייתי בטוחה שאני בחרתי את השם של אחותי הקטנה, אי שם לפני 13 שנים. בשיחה עם אמאבא הסתבר שלא, הם בחרו את השם ופשוט גרמו לי להאמין שיש לי קשר לזה. אחד מהם כנראה עשה לי שטיפת מח לבחור בשם הזה, והשני שכנע אותי שהבחירה היתה שלי בלבד.  חייתי באשליה במשך 12+ שנים.

מקרה מוזר נוסף לרשימת המקרים המוזרים:

אני הולכת לי בתומי הביתה מג'ק, מרחק של 3 דק הליכה. באמצע הדרך עוצר לידי טנדר ומסמן לי שהוא רוצה להגיד/לשאול משהו, אז עצרתי בכוונה טובה. נהג הטנדר, איש זקן שכזה, החליט לעצור כדי לציין שזו הפעם השניה היום שהוא רואה אותי, למלמל משהו מוזר, ולהציע לי לחם. כן, לחם.

אמא טוענת שזה בגלל שאני רזה מדי והוא כנראה הרגיש צורך אבהי להאכיל אותי.

מחר ליזי והבלונדה חוזרות מסמינר משהו smth. לא כתבתי על זה עד עכשיו כי שבועיים בלי ליזי ביאסו אותי מספיק גם ככה, אבל מחר הן חוזרות! ייאי. מתוכנן ערב גלידה אצל אריק.

ג'ק לקח אותי אתמול באיקאה, ובעזריאלי. באיקאה קנינו הרבה דברים שימושיים, כל אחד לבית שלו. טוב, לא הרבה, אבל שימושיים. אכלנו שם (מרק עגבניות בתוך לחם זה מעולה), הסתובבנו (איקאה זה מגניב נקודה.), ונסענו בחזרה. בדרך החלטנו להכנס לעזריאלי להצטלם בfoto booth. אז עכשיו יש לנו 4 תמונות לא טובות במיוחד. עלינו לגג, ג'ק צילם דברים מגניבים, אח"כ ירדנו לממלכת הילדים וזכינו ב2 סוכריות על מקל. היה יום מוצלח, אפילו נרדמתי מוקדם בלילה.

וזהו, לבינתיים. הוא עובד ואני בבית, מנסה לבדר את עצמי איכשהו. זה יגמר במניקור והרבה אוכל. אוך, איזה בחורה טיפוסית. אני חושבת שאני אלך לחפש פרקים של חברים לראות.

עבר חודש וקצת ועדיין לא חזרת.

אני אמשיך לחכות, להסתכל בתמונה שלך, להזיל דמעה ולחכות.