אני ממש מרגישה כמו בתכנית ריאליטי בעבודה.

זה התחיל מכך שבמהלך הקורס מישהי פוטרה כי היא פשוט לא הסתדרה עם החומר, במילים אחרות - לא היה לה מושג מה עושים שם. המשיך בזה שבשבוע שעבר מישהו פשוט נעלם. אותו מישהו הוא בכלל מקרה מוזר. הוא עבד שנתיים בסלקום, טוען שהתפטר, אח"כ עשה קורס בפלאפון והתפטר ועכשיו גם עשה קורס אצלנו וככל הנראה, התפטר.  נראה לי שמדובר כאן במשת"פ של סלקום. בכל מקרה, אחרי זה עוד מישהו נעלם - בעצם שמתי לב לזה רק כששמעתי דיבורים על כך שהוא פוטר. הבנאדם פוטר, ופשוט קם והלך. בלי להגיד שלום ובלי כלום.

ואתמול 3 אנשים פשוט לא באו. בלי שום הסברים ובלי התראה מוקדמת.

אני מרגישה כאילו בעוד 13 שבועות נהיה רק שני אנשים בצוות, יכנסו אותנו ויכריזו מי מאיתנו תהיה דוגמנית העל הבאה של אמריקה.

 

מה שכן, הנתונים שלי ממש לא רעים יחסית לnoob. אני בין הטובים בצוות. אני רק צריכה לעבוד עוד קצת על לדחוף דברים לאנשים, ואז הכל יהיה בכלל מעולה + אני אקבל על זה עמלות.

 

ואני מתמכרת לscrubs.

מצער אותי ממש שהסיבה היחידה לעדכון הזה זו בעצם העובדה שהחצי נרדם לו כאן לידי, וכבר עברתי על כל האינטרנט (שלא נדבר על כל ישראבלוג) וכעת כבר אין לי מה לעשות. מצער אותי יותר שאפילו שיש לידי ספר הנחשב קלאסיקה (נראה לי לפחות. 100 שנים של בדידות נחשב קלאסיקה?), אין לי שום חשק לקרוא אותו. בעיקר כי הוא מודפס באופן המעצבן אותי נורא.

 אז כמו שידוע, לאחרונה אני עובדת באורנג'. בעצם, רק לפני שבוע סיימתי את הקורס (אפילו קיבלתי תעודה ומין קופסא כזו עם דפים) ועברתי למוקד עצמו. אז החל מיום ראשון אני כבר עונה לשיחות. זה לא כזה מפחיד כמו שזה היה נשמע לי, בעיקר כי עדיין יש השגחה צמודה על כל אותם נציגים חדשים. מה שכן, יצא לי להתקל בהמון מקרים מצחיקים/מוזרים/מחרפנים שנאלצתי לפתור. אני עדיין מתלבטת אם לפרסם אותם בבלוג או להוציא ספר אחרי שתגמר שנת ההתחייבות שלי לפרטנר.

אני חייבת לציין שלעבוד באורנג' זו חוויה מדהימה. מפנקים אותנו כאילו אין מחר. כל יום ראשון וחמישי יש לנו "יום מוקד" ומביאים מגוון פינוקים, בין אם זה פופקורן, צמר גפן מתוק (!!11), פנקייקים או אייס קפה. ביום שני הקרוב יש גם מסיבה בריכה, שזה בעצם אומר שאני באה לעבוד מ8וחצי עד 15, אחרי זה שעתיים ישיבת צוות, אחרי זה שעתיים האזנות וב19:30 לוקחים אותנו לקיבוץ חרושים לחגוג בבריכה, כאשר ב12 יצאו ההסעות מאורנג' לבתים. מזל שלמחרת אני עושה משמרת ערב. לא יודעת אם אני בקטע של הבריכה עצמה, אבל היי, זו מסיבה של אורנג' - גם בלי הבריכה בטח יהיה מטורף.

חוץ מהעבודה, לא קורה שום דבר מעניין. נפגשת עם חן מדי פעם, מבלה סופי שבוע עם החצי (שמסיים קורס בעוד 3 שבועות ואז חודש חופש!) ומתמכרת לעונה השישית של דוגמניות. הצלחתי כבר להרוס לעצמי את הסוף של העונה השישית בזה שראיתי את הפרק הראשון של השמינית ובה הם במקרה אמרו משהו על המנצחת של העונה השישית, אבל בקטנה, זה קרב כשכבר הייתי פרק אחד לפני הסיום. אפילו מתעורר אצלי חשק סמוי להיות דוגמנית בעצמי.

אה, וקראתי את הארי פוטר 7 אי שם לפי שבוע. ועד כה מצאתי רק בנאדם אחד בתחום החברים שלי שגם סיים אותו, ואנחנו מקיימים את רב השיחות שלנו בהחלפת fanarts. אני באמת אשמח לגלות ששנינו לא היחידים בישראל (ולא, אני לא אחזור לפורום ><). הממ, בעצם אולי כן, יש פורום הארי פוטר למבוגרים, לא?

 בכל מקרה, אני חושבת שחזרתי.

בברכת, it did NOT happen,

לא קיבלו אותי לעבוד בהוט. חזרתי בדיוק לאותו המצב שהייתי בו לפני שבועיים, בעלת עבודה חלקית ביותר (2 משמרות בשבוע). חבל, דווקא רציתי. כנראה שיותר מדי. זה ידוע, כמה שאני יותר מראה לעולם שאני רוצה משהו - ככה פוחתים הסיכויים שאני אקבל אותו. גם להפך: לא הראיתי הרבה עניין בג'ק לפני תחילת הקשר והקשר רק משגשג, לא חשבתי בכלל על איך יהיה לטוס לאנגליה (ולא הרשיתי לאף אחד להתחיל איתי באותה תקופה משפטים ב"תחשבי מה יקרה אם ... ") והוספתי לעצמי חוויה של פעם בחיים כשזה כן התאפשר.

וכאן, כאן חפרתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע כמה בא לי לעבוד שם, כמה סידורי העבודה נוחים שם, כמה כיף שחברה שלי כבר עובדת שם, ובטח שאם קיבלו אותה אז יקבלו גם אותי, ואם עברתי מבחני קצונה אז גם ראיון עבודה לא יהיה בעייתי וכמה שאני בטוחה שיקחו אותי.

לזכותו של ג'ק יאמר שהוא בכנות נשמע מופתע כשאמרתי לו שלא לקחו אותי.

 

וכן, אני יודעת שיהיו עוד חברות שיחפשו עובדים אבל אם לא התקבלתי לכאן מה קובע שאני אתקבל לשם? זה אותם מבחנים בסופו של דבר, ומהמבחן של היום לא החכמתי הרבה (after thought: אולי כשקיבלתי את הפתק דחייה כן הייתי צריכה להכנס ולדרוש לדעת מה לא היה בסדר..הייתי כ"כ בשוק).