!@#$%^&*

מצאתי את עצמי כותבת 3 שירים עם אותו נושא.

הדמעות בעיינים,

מוחזקות מלצאת,

ויש דברים שמילים לא יכולות לתת,

כי הדמעות רצות,

והלב שותק.

והמוח זז,

והלב מורכב,

מדברים לא מוסברים

ואפילו לא ממלים,

רגשות מחשבות טענות מענות,

ויופי רע ..

שעוצר מלצאת..

עוצר מלתת.

הדמעות בעיינים,

הן הכי אמיתיות,

כשקר,

כשחם,

הלב קפוא,

זה מבפנים,

ולא רואים את זה על הפנים.

-

הדמעות בעיניים,

מזמן כבר לא של צחוק,

והחיוך,

שפעם היה מתוק.

העיניים שקופות,

מראות את השקר,

את החום,

שנעלם.

את הקור...

שלא נדם.

♥♥

אוקי לא אכפת לי מאנשים אחרים ולא אכפת לי מ"הדורות הבאים" וכל החרא הזה של לשנות אנשים,נמאס לי מזה,ותאמין לי שיש לי ממה להמאס,כי איךשהו אני תמיד זאת שמוצאת את עצמה מנסה לגרום לאנישם אחרים להיות מאושרים,והם על הזין שלי! כי אם כל העולםם הזה הוא אינטרסים,למה אני זאת שצריכה לשים את האינטרסים בצד?! אי משקיעה באנשים אחרים כלכך אני מחייכת כדאי שלהם יהיה טוב יותר,אבל בפנים אני אוכלת את עצמי על כמה העולם הזה חרא,נמאס לי!,

כל החיים שלי אני משקיעה באנשים אחריןם ושמה את עצמי בצד,זה כבר קצת נמאס...

כי אני תמיד נדפקת,אני רוצה כלכך הרבה דברים וכלום לא קורה לי כמו שאני רוצה,

כאיול יש איזה ילד אחד ממש חתיך שהכרתי והוא שיא החמוד וערס מתוק,כאילו הוא לא באמת ערס,הוא בכאילו,

וזה מישהו שבחיים לא הייתי חושבת על ליהיות איתו (חח הוא שומע מזרחית)

אבל הוא מושלם,אבל כלום לא קורה אני מנסה ליזום וזה פשוט לא הולך.

וזהו,

כלום לא קורה.♥.

ישלי חברה[כאילו ידידה טובה],וכנראה היא לסבית,אממ...לא יודעת,סתם שתדעו..

אתה בא

כמו מכה שחורה

כמו כתם דם

כמו מילה רעה,

אתה בא

ועושה לי טוב,

כמו אבא דוב.

כמו נקודה שחורה

על דף לבן,

כמו מילה טובה

שכתובה בדם.