כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

בין מציאות לדמיון מונח פאזל לא גמור.

אי שם, בין הפסטורליות המורכבת של הפאזל, לפשטות של המציאות.

אי שם, איפה שהשביל מתחיל, אך לא נגמר, לראש שקודח בין פיסה לפיסה.

אי שם, בין הציפור העפה ללא מטרה, לרצון להרכיב את המשכה, או לעוף איתה.

אי שם, בין הספסל עם הזוג החובק זגותו הלא מורכבת, לחתיכה של חיוך.

אי שם, בין רומנטיקה מקובעת, לנשיקה מהירה.

אי שם, בין גן שלא יידע עונות השנה, לעונות הלב.

אי שם, בין המציאות לדמיון, אני אוהבת אותך.

קצרצר, אני יודעת, אבל אחד הטובים.