זה רשמי.
אז נכון, לא תמיד יש קשר ישיר בין מה שאנחנו אומרות לבין מה שאנחנו רוצות,
ונכון, אנחנו נוטות לומר "אם אתה לא יודע על מה אני כועסת אז אני בכלל לא אספר לך" [אכן משפט מעורפל],
אבל המשפט "בחורה לא יודעת מה היא רוצה עד שהיא לא תקבל אותו" שגוי בהחלט!
אתם החלטתם שאנחנו מתוסבכות באשר אנו נקבות, שאנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות, ואתם כל כך בטוחים בכך, שאפילו הצלחתם לשכנע אותנו [], אבל בואו נתחיל מההתחלה.
שמעתם פעם על אומנות הפיתוי? נו, הדבר הזה שמלמד בנים איך להתנהג נכון עם בחורה, ואיך להזרים אותה לכיוונו? עם האלפא, והביתא? ובכן, נתקלתי בכמה אלפות בחיי, טבעיים או לא?, לא ניחנתי בידע להבדיל ביניהם, ובכל זאת, משהו בדפוס התנהגות שלהם, משך אליהם בנות.
האחד לדוגמה, השתיק הנייד המצלצל בזמן ששחוחחנו, בטענה שזה לא מנומס לענות בזמן שיחה, ושהוא יחזור אל חברו היקר אחר כך; האחר לקח אותי לצד, רק בשביל לשוחח, כי בין שאר החברים יש יותר מדי רעש; בעוד השלישי, לא רק שחבק אותי כשטענתי שקר לי, אלא אפילו הסיר את מעילו בהצהרה ג'נטלמית למדי, הניח אותו על כתפיי ורעד מקור עד ששכנעתי אותו לקחת בחזרה את מעילו.
אני לא יודעת אם שמתם לב מה היה העיקר בכל אחת מהדוגמאות הנ"ל, למרות שחדי ההבחנה בינכם בטח שמו לב כי שלושת הבחורים, ללא יוצא מין הכלל, הניח אותי במרכז, והעדיף אותי על פני החבר בטלפון, הכיף שעם החבר'ה וטמפרטורת גוף ראויה. שלושתם, עם כל הדברים שעשו, ודרך הדיבור שלהם, עשו לי חשק לזרוק כל דבר שקיים בעולם, ולחיות את שארית חיי עמם [הגזמה, כמובן].
אני לא יודעת בדיוק מה רשום בספרים של אומנות הפיתוי, או מה בדיוק התאוריה שלהם, שכן, מעולם לא באמת התעניינתי, אבל ממה ששמעתי [ושמעתי], אני יכולה להבין, בין אם זה נאמר במפורשות ובין אם לא, מביא בעצם הנסוחה הפשוטה שרוב הנשים [שימו לב, הסתייגות], יסיכמו איתה והיא [*תופים*] להרגיש חשובות.
כמובן שזה לא פשוט כמו שזה נראה, שהרי זה משתנה מבחורה לבחורה, וברוב המקרים זה דורש לוגיקה.
לא תמיד יש קשר בין מה שאנחנו אומרות לבין מה שאנחנו רוצות, הרי, אם אני מספיק חשובה לך, אזי אתה אמור לדעת מה אני רוצה, ובכל זאת, תמיד, אבל תמיד [ללא הסתייגות] יהיה קשר בין מה רוצות, לבין הטון הדיבור [לוגיקה].
ומאחורי המשפט המעורפל "אם אתה לא יודע על מה אני כועסת אז אני בכלל לא אספר לך", קיים המון הגיון [] שאם אני כל כך חשובה לך אתה אמור לדעת למה אני כועסת, כי מי אם לא אתה מכיר אותי, ויודע הכי טוב מה מרגיז אותי?
אני אישית לא אוהבת לעשות זאת, אבל אני אביא לכם מספר דוגמאות חומריות לתאוריה שלי.
זר פרחים קנוי, זה מקסים, אבל זר פרחים שקטפת לבד, מקסים עוד יותר.
ארוחה במסעדה זה רומנטי לאללה, אבל ארוחה שבישלת, ואפילו אם קצת נכשלת, זה מתקון מעולה לכיוון המיטה.
סמס רומנטי של "אני אוהב אותך" זה ממס, אבל למצוא פתק חמדמד וצבוע, שהכנת מבעוד מועד, והשחלת לי לכיס שלא הסתכלתי, יהפוך אותי לנוזל בין רגע.
אנחנו רוצות לדעת שיש לנו ערך עיקרי וחשוב בחייכם. שאתם משקיעים בנו זמן, ולא רק כסף.
שאתם מקריבים מעצמכם עבורנו.
זה הכל.
כמובן שיש צורך להעמיק, וזה רק על קצו של המזלג, אבל זו התמונה הכללית.
שלכם, לא מאמינה בנשים מתוסבכות,
טיפקס פשוט.