"מה יש לכם במגירה...?", לפעמים זה מעלה לכלונו ישר מה יש לנו בשידה המשעממת ליד המיטה שלנו:
_________________________
\ השידה המשעממת שלי \ |
\_______________________\ |
| | | |
| | | |
| | | |
| | | |
| | | \
| | | \
| | | \
| | |\
אבל לפעמים, אני אוהבת לחשוב על מגירות בחיים, כמו שאנחנו נורא אוהבים להחשיב את חיינו כמסדרון חיים, תחשבו על החיים כמגירה, זה שונה! הכל קורה בשלבים, כל מגירה, אחרי שפתחת, אתה לא יכול לסגור,
_________________________
\ שידת החיים המוזרה שלי \ |
\________________________\ |
| הילדות שלי | הילדות שלי | |
| שוודיה | ישראל | |
| בית ספר יסודי | בית ספר יסודי | |
| גנים | חביב | |
| חטיבה | עתיד!!! | \
| זלמן ארן | | \
בואו נפתח מגירה מגירה מהחיים שלי:
הילדות שלי, שוודיה - שוודיה, אחחח שוודיה, איזו מדינה יפיפיה, אני זוכרת אותה במעורפל, אני זוכרת את הגן האהוב שלי, גן שלועלם לא יחזור.
הילדות שלי - ישראל - את זו פחות אהבתי, היא היתה קשה, לא היו לי חברים, והייתי די עצובה רוב הזמן, כי זאת היתה אחת התקופות הקשות ביותר של החיים שלי...
בית ספר יסודי גנים - אני בכלל לא רוצה לדבר על זה...
בית ספר יסודי חביב - התחיל נורא, שנאתי את זה, בכתה ד', כשעוד הייתי חדשה, 3 בנות באו וצעקו עליי, לא זוכרת למה, לא זוכרת בדיוק מי, לא זוכרת מתי, אבל זה היה לי קשה, וזה יישאר אצלי... תמיד..
חטיבה זלמן ארן - זה די איפה שאני עכשיו, וזה קצת קשה לי... כי עם ההתבגרות הזאת והכל, זה די מדכא... רק לחשוב, שאת כל הזכרונות היפים שלי, שהיו רובן בשוודיה, לא יחזרו על עצמם לעולם... זה דיכאון...
עתיד - המגירה הכי מפחידה, לא רוצה לחשוב עליה עכשיו, רוצה עבר והיום, אין לי עתיד, כלאמר יש לי, אין לי מושג מה יקרה איתו, אני פשוט מפחדת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טיפקס שחור