טוב. אז זה המקום שלי להמליץ על ספר. יאי!! שיט!! אחד?! אני חושבת שזה היה... "מעשה בחמישה בלונים" ספר עמוק, מעניין, כתוב בצורה כל כך... רגע! סתם. לא בגלל זה. בגלל שאני ממש רוצה ללמוד ספר אחד שלם בעל פה. ו"מעשה בחמישה בלונים" נראה לי פשוט לאללה. או שאפשר את "רודף העפיפונים" חייבת לקרוא אותו. זהו. "רודף העפיפונים"
כל הריספקט על מפרידים שקסיים (כמו זה) מגיעים לספיר. ספיר, מרוצה?!
וכמו שאתם (חלקכם) מכירים אותי... איך אפשר לסיים פוסט בלי איזה סיפור טוב?! אה, ואם שחכתם-התגובות אליו נורא נורא חשובות לי. אפילו יותר מהקטע. בבקשה תגיבו. אני אתן לכם שניצל תירס!!
צעקה
אסור לצעוק בבית. אמא לא מרשה. אסור שהשכנים יישמעו. מה הם יחשבו? גם בפארק אסור לצעוק. אמא לא מרשה. אסור שכולם ייראו. מה הם יחשבו? רק בשדה מותר לצעוק. אמא לא יודעת. אמא לא יודעת שהילדה צועקת. צועקת גבוהה. חזק. נותנת את כולה. אמא לא יודעת שהילדה הכי יפה כשהיא צועקת. אמא לא יודעת שהילדה צועקת בשביל החיים שלה. אמא לא יודעת שהצעקה זה כמו סם בשביל הילדה. אמא לא יודעת שהצעקה ממכרת. אמא לא יודעת שהילדה התמכרה לצעקה. אמא לא יודעת שזה כואב לצעוק. אמא לא יודעת שכואב לילדה כשהיא צועקת. אמא חושבת שהילדה צוחקת. אמא לא יודעת מה הצעקה אומרת עבור הילדה. אמא לא יודעת שהצעקה זו הנשמה של הילדה. אמא לא יודעת שהילדה צועקת את הנשמה שלה. אמא לא יודעת. אמא לא יודעת כלום. כאלה הן אימהות. לא יודעות כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טיפקס שחור