כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

כי כתבתי סיפור קצת משונה. אני חייבת חייבת תגובות לסיפור. וכדי לקבל את העוצמה של הסיפור, תקראו אותו מהר.

מילים

עצבות. שעמום. מה יש? טלוויזיה. כורסא. שלט. מסך. אנשים מושלמים. קנאה. ערוץ אחר. אנשים עצובים. כאב. רחמים. כיבוי. מה עכשיו? מראה? מראה. חדר. עומד. בוהה. עודף משקל. שער מבולגן. פרצוף עקום. מכוער. הרגלים? דקות. שעירות. ארוכות. מדי. העיניים?  עצובות. ממוצעות. רחמים עצמיים. חיפוש נחמה. ביומן? יומן. קורא. אדם מסכן. עלוב. חסר רגשות. התיעוב גדל. כאב בלב. דמעה. עוד אחת. גשם. בחוץ. עוזר לדיכאון. חלון. פותח. קומה 14. עצימת עיניים. תפילה. מבט אחרון. מכתב? לא צריך. לא יזכרו. קפיצה. ארוכה. הנאה אחרונה. נחיתה. כאב.

קצת עצוב, אני יודעת, אבל ממתי אני אופטימית?