"האם את מעוניינת להכנס?"
"לא"
"האם תועילי בטובך להכנס?"
"לא"
"הכנסי בבקשה"
"לא"
"הכנסי!"
"בסדר"
-
"מה שלומך?"
"בסדר"
"מה את עושה פה?"
"לא יודעת, הכניסו אותי"
"הכניסו אותך מכיוון שישבת בחדר ההמתנה. מה היו מעשייך בחדר ההמתנה?"
"חדר המתנה, ממתינים, הלא כן?"
"מדוע היית שם?"
"מכיוון שהמתנתי!"
"שמרי על פיך!"
"הנני שומרת על פי. ועכשיו, כדי שנבין מה מעשיי פה, מהו תפקידך?"
"רשום על הדלת"
"אינך יודע?"
"מדוע לי לדעת? אנשים באים עם בעיותיהם, ואני עוזר להם"
"מהן הבעיות?"
"כל אחד ובעיותיו"
"תן דוגמא"
"אחד נפצע בתאונת דרכים, אז הוא רצה שאני אחליף לו רגל"
"אז אתה מנתח?"
"הו, לא, ממש לא."
"עוד דוגמא"
"אחד בא, וטען שירה לעצמו בראש, למרות שנראה בריא לגמרי, ורצה שאעזור לו להשיב לו את דעתו"
"אז אתה פסיכולוג?"
"הוא לא, ממש לא."
"עוד דוגמא"
"אחד בלע יותר מדי מים בבריכה, רצה שאני אציל אותו"
"אז אתה מציל?"
"הו, לא, ממש לא."
"אני אלך."
"לכי"
קמתי, יצאתי, והדלת נתרקה אחרי. הבטתי לאחור, על הדלת התנוסס שלט שרשום עליו "אלוהים". גיחכתי. זה היה צפוי.
עריכה-
אחת מההנאות הקטנות של החיים היא לשכב על הרצפה בחדר, ולתת לצלילי muse להביא אותך אל עולם חדש.
תשמעו muse, זה בריא.
עריכה נוספת-
אני ואמא שלי נסענו להביא את אחי מאחד שיעורי הכדור יד שלו, וכנהוג, חבריו התנחלו לנו באוטו, ובעוד הם מנסים לחגור חגורות בטיחות, אני מבינה עד כמה הראש שלי כחול...
קיריל - "נו, זה לא נכנס!"
יוני - "תדחוף נו, תדחוף!"
רון - "היי! זה החור שלי!"
קיריל - "רון תזהר ממני! לא שם! זה שלי!"
-
קיריל מספר עד כמה היה לו משעמם פעם אחת, ושקל לעשות שיעורי בית-
"...אז אמרתי לעצמי קיריל... מה?... תפסיק לדבר עם עצמך יא הומו"
מה? אותי זה הצחיק!
אגב
אנרכיה לשלטון!
אותי זה הצחיק. ואתם זונות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טיפקס שחור