כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

המון נמון.

הרסתם לי ת'חיים.

מרוצים?

עוד פעם אני בוכה כמו תינוקת.

תינוקת.

כלכך כלכך עצובה.

היום כשיצאתי מהבצפר ראיתי אותן פונות שמאלה. הייתי יכולה ללכת איתן. ואולי גם להנות בדרך. במקום זאת פניתי שמאלה.

כל דיכאון. כל דיכאון אני מקשיבה לאותם השירים. ניתן לזהות את הדיכאונות אפשר לזהות לפי הפלייליסט. האלבום של Avril Lavigne, Under My Skin, כמה פעמים שמעתי את האלבום ההוא. יודעת בעלפה כל שיר, כל מילה, כל תו.

זה הדבר היחיד שמרגיע אותי, אם בכלל.

כולכם, אבל כוווולכם זונות.

זנות לשמצה.

תחייכו אתם, לי כבר אין כוח.