כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

והרבה מעבר.

זאת הפעם הראשונה שראיתי את אביב גפן כבשר ודם. ידעתי את זה קודם, אבל זו הפעם הראשונה שזה נכנס לי לתודעה.

אין לי חשק לפרט, כי מי שלא היה שם, לא יבין, ומי שכן היה שם, לא צריך פירוט.

הבנאדם יודע להופיע.

ואני לא יודעת אם אי פעם התרגשתי יותר לשיר את "סוף העולם".

ויש לו ריבועים.

-

הכרטיס נקנה. ובנאדם מסוים על פני הפלנטה הזאת חייב לי 10 שקל. אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו.

-

עדי חזרה.

ברוכה השבה.

-

יש לי חברים חדשים. אני אוהבת אותם. (נו, האלה שפגשנו לפני ההופעה) ויש שם מישהי שסוגדת לי, בגלל החולצה שלי (Don't worry, Be jewish) ועכשיו כולכם לסגוד לה על עצם זה שהיא סוגדת לי.

-

יש לי חבר. הוא ג'ינג'י. קוראים לו אביב. והוא עושה פרצופים מצחיקים. הצעתי לו חברות לפני ההופעה, והוא הסכים. לא ראיתי אותו מאז. זה נחשב שאנחנו עדיין חברים? (אני חושבת שלא.)

-

חברי היקרים, האם אחד מכם זוכר "שלומי" אשר ניסה להתחיל איתי בשקם לפני כשנה? מכיוון שהוא נזכר להוסיף אותי היום לאיסי אחרי שחיפש את שמי.

חרטטן.

אם אתה לא מחייך, אפחד מחייך. הולך?

(אגב, אתי, לקח לי קצת זמן, אבל שמתי לב. שלא תעזי לעשות את זה שוב. ;)