כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

מישו: "ואם אני אגיד לך שאת כוסית?"

אני: "זה יהיה עלבון עבורי, אני לא כוסית. כוסית זה עניין של אופי."

~כעבור כמה דקות~

מישו אחר: "הזמנתי היום חצי מנה לאפה, ואכלתי רק רבע"

אני: "אתה רואה? זה אופי של כוסית!"

אני חושבת על זה וזה עדיין מצחיק אותי. ובאמת שזה לא מצחיק.

-

יופי. בואו ניסע לסוף ראשון לחוג רפואה.

-

מישו הוסיף אותי למסנג'ר מהבלוג כדי להתווכח איתי על זה שאני מעריצה של היטלר.

לא נורא. הסברתי לו.

-

חעחע סרוסע! נדפק לך האיסי! חעחע!

מגיע לך. אחרי שחשבת שאני נאצית P:

-

אז מה? איך החיים? חיים?

-

גשם =[

כלומר..

=]

-

ראש ריק. לא מתאים לי לכתוב סיפורים. אני צריכה להיות עיתונאית. כתבת. וזה מה שאהיה. נקודה.

איך מסבירים לדוסים, שלפי דעתך, אלוהים זה לחלשים בלבד?