ברגע שהמשפט הזה יצא מפיה, ועוד מספר משפטים ב"נאום" הקטן שלה, תהיתי לרגע, האם זוהי באמת דעתה? האם באמת יש בכוונתה, על פי דבריה, להמשיך ב"דרך הישר", או שמה, "דרך הישר" זה חלק משטיפת המוח שעברה?
לפעמים אני מקנאה בדתיים.
כי הרי, לפי משפטה, יש לי נשמה של אור בקצה הלב, והיא כבר מצאה את שלה.
כל לבה מוצף בנשמת האור שלה.
אני מקנאה בדתיים, על הכוח הזה, להיות שמחים בחסדו של אל, דמיוני.
כמובן שבאותה מידה אני מרחמת על דתיים, על הפחד הזה להתלות בעצמם. על הפחד שלהם לא להאמין בעצמם. אלא רק בחסדו של אל, דמיוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טיפקס שחור