כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

הבטחה אחר הבטחה, עוד שבועה לעצמי, לא עובר יותר מדי זמן, שבה השבועה נשארה תלויה באוויר, והנה, ועוד נדר.

נאספות במקום לא ידוע. בתוכי.

מאוס.

-

גם די התדרדרתי. הכל הלך לי קל. עד עכשיו.

83 בערבית.

אני תלמידה של 100 בערבית.

[ואין לזה שום קשר לזה שישבתי שנה שעברה ליד ספיר בשיעורי ערבית, ובבחינות, בעיקר]

-

וכשהוא הגיע, נעלם המרכז שבי. המרכז ה"רע" כביכול.

שלכם, אוהבת ומחושבת

טיפקס שחור