כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

אני לא כלבה אנוכית.

יש?

עריכה.

קיבלתי את הטקסטים בחזרה מאיתי.  הוא הציג אותו כמו ילדה אנוכית וילדותית, שאיכפת לה רק מעצמה.

וזו לא אני.

נכון?

#ביי דה וואי. אבא שלי הסכים עם מה שהיה כתוב שם.

משפטי מפתח שעצבנו אותי,

"בחיים לא תמצאו אותי רואה חדשות!" [WTF?]

"אתם מעדיפים שגם אני אעמוד פה ואדבר על אהבה, על ריחופים, על חדשות ערוץ 10 עם מיקי חיימוביץ'? על מה? על מה שמשותף לנו?

לא רוצה. אני יודעת שמה ששלי - שלי! וזה מה שמעניין אותי עכשיו.

אני יודעת שאולי לחלקכם זה ישמע ילדותי ואנוכי, אבל ככה אני."

"אם באמת הייתי יכולה?! הייתי משנה כמה דברים בעולם....

הייתי נותנת לאמא שלי טרמפ לעבודה כל יום על סוס לבן

אההה....והייתי מבטלת את החדשות

סליחה מיקי חיימוביץ' - שום דבר לא אישי" [ניסיון עלוב, ונורא פטתי להיות קרוב למשעשע].

"שוב לבד....

בעצם... עדיין לבד!" [אני הייתי לבד. הוו.. הייתי לבד! עכשיו אני לבד. אתה לא תגיד בשמי שאני לבד!]

שלכם, עצבנית, אבל כלכך כלכך עצבנית

טיפקס שחור

*ואם אתם מעזים להסכים אם מה שכתוב פה. באמאשלי אני אתן לכם אגרוף [ואחרי זה אני אקשיב אם יש היגיון בדבר]