כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

עכשיו הכל נגמר

כן זה קרה

כל כך הרבה זמן הוא כאן

ואולי הוא לא היה שם מעולם

הלב כמו גל, סופו להישבר

גם אם בפנים אתה רוצה להישאר,

לא איתו, לא איתו.

ואם זה לא מהנשמה,

אז אולי מוטב שלא יהיה בכלל

וכל אותו זמן שבחרת להתעלם

הלב לא ויתר וצעק חזק יותר

לא איתו, לא איתו.

וכל המילים שאמרנו היו לשווא

וכל הדמעות שבכינו היו לשווא

עכשיו הכל נגמר

[בית הבובות - לא איתה]

[מומלץ, ככה, באופן כללי.]

-

אני אשרוד את זה. אני חזקה.

-

אתם יודעים מה נורא?

זה נורא שאני יודעת שהוא עצוב עכשיו.

זה נורא שאני רוצה שאני להתקשר אליו.

זה נורא שאני רוצה לנחם אותו.

זה נורא שאני לא מרגישה עצב.

זה נורא שאני מחכה לרגע שבו הוא באמת ייחסר לי, כדי להרגיש אנושית.

זה נורא שאני רק נפרדת מחבר שלי, ופתאום אנשים נזכרים ברגשות אליהם אלי.

זה נורא.

-

זוכרים את העיצוב? חמוד הא?

שלכם, שקצת לא ממש ברור לה איך להרגיש,

טיפקס שחור