כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

בואו נעבור על היומיים האחרונים.

יום שני, היתה לי ארוחת צהרייםארבעערב במקדונלס על חשבון היזמים צעירים. נחמד לי.

מאוחר יותר באותו הערב, בזמן שבנות עלו על שמלות, הלכו לספר לעשות תסרוקת מקצועית, וכנ"ל בנוגע לאיפור, אני יושבת לי כאן מול המחשב ורואה לראשונה את החברה של אחי, מתקלחת, עולה על המכנס, מכפתרת את החולצה הלבנה, קושרת עניבה, שמה כובע, מתאפרת, והופ הופ, יוצאת לדרך.

מיתר למטה, סרוס ורותם לא. מחכים להם, מחכים להם, בינתיים מתברר לי שבניין של סרוס יש 186 בלטות, לא כולל מקלט, ושמיתר נראית כמו אגס עם השמלה הירוקה.

במסיבה, ככל הנראה, היתה תחרות השמלה-הכי-קצרה, והעקב-הכי-גבוה.

לא היייתי היחידה עם כובע, אבל הייתי היחידה עם עניבה [דאמ, אני סקסית].

רקדתי.

Mytar, knows hoe to move it

Adi, knows how to move it

Even Nadav, knows how to move it

And I? Don't know how to move it

אבל למי איכפת? רקדתי כמו מטרופת. סרוסי הזיע כמו חמור. הכובע שלי רוב הערב לא היה עליי. אבל נהניתי. והסטנדאפ היה ענק. [מי צריך ביצים?! לפחות הזין מצדיע לנו בבוקר!].

אני שונאת לעבוד.

אחרי העבודה הלכתי לי לאיטי עם מיתר, גל ושמוליק [אני עדיין לא מאמינה שהיא אמרה לה אתזה], לכיוון הנאפיס הנצחי.

אז מה אם חיכינו שעה בחוץ?!

אז מה אם מיתר סירבה להזמים פתות על חשבוננו?!

אז מה אם יש זבובים בעולם?! [אבל זה באמת לא קשור]

אני נהנתי.

אלון רואה בתפריט צ'יצולינה. "מגישים פה צ'ינצ'ילות?"

גל אומרת משהו בסגנון "בא לי, אבל לא נעים לי לבקש"

מיתר לוקחת את הצלחת של גל, ושמה לה בעזרת המזלג פסטה על הצלחת.

קאסי מסיימת בטלפון - "איפה המזלג שלי לעזאזל?!"

אלון מסתכל בתפריט, רואה משקה "סָטלַה"

חן: "זה סטֵלַה, דביל!"

מיתר מסתכלת על הדף הזה עם השאלון:"איפה?!"

[והכל היה הרבה יותר מצחיק באותו רגע]

שלכם, שבעה ומרוצה,

טיפקס שחור