כן, ניסים. ככה קוראים לבלוג שלי.

With the lights out it's less dangerous
Here we are now
Entertain us
I feel stupid and contagious
Here we are now
Entertain us

אז תפסיק להיות כל כך טוב בזה.

Nirvana די בסדר.

[מי רוצה לנחש של מי השיר בהתחלה?]

הלכתי על עקבים מזורגגים. למרות שהם לא כל כך מזורגגים.

הייתי במעדון.

יש לי כסף. הרבה הרבה. 2000 ומשהו. את המשהו אני יכולה לבזבז. את ה2000 אני נאלצת לחסוך. פולין/מלסייה. מגניבקי

כמה פעמים צריך לסנן מישהו כדי שיבין שאני לא רוצה לדבר איתו?

[28]

כשאת לא יודעת דברים על עצמך, ואת מגלה אותם תוך כדי מעשים שלעולם לא היית עושה אלא אם כן הכריחו אותך, זה חדשני.

אני במשרד, ואני רוצה הביתה. להת.

שלכם, עם פוסט נקודות,

טיפקס ...

I'm leaving on a jet plain

Don't know when I'll be back again

וגם אם זה לא מעניין, אני אכתוב.

פתחתי בלוג נוסף, באנגלית, בכדי שאוכל להשתתף בתחרויות שוודיות.

בכל מקרה, הקישור הוא www.fmfhl.blogger.com

ואגב, הקישור הוא לא סתם. Frozen Moments From Holy Land.

נחמד הא?

אולי ללכת על קופיריינטינג?

אני סטנדרטית לאחרונה.

עדיין קצת בהלם מההבנה שחטפתי לפני כמה ימים.

הפסקתי להוריד מוזיקה.

זה התחיל מביקור בקניון רחובות, בקפיצה קטנה לחנות דיסקים ביציאה, שם היו המון דיסקים זולים של Muse.

המשיך. מהמעבר למחשב בחדר, והתעצלתי להוריד אימיול.

זה זרם פשיטה קלה על הדיסקים של אבא, לראות אם יש לו עוד דיסקים של בוב דילן חוץ מDesire, כשגיליתי את The Rolling Stones, Pink Floyd, Deep Purple ועוד כמה.

אז נכון לעכשיו אני לא מורידה מוזיקה.

אוי, איזה ספיר אני .

אגב, כשנרשמתי לבלוג ההוא באנגלית, היה ניתן לכתוב מאיזה מדינה אני, אז גלגלתי את האופציות לאות I, והמילה Israel לא נחשפה לעיני, אמא הציעה לדפדף הלאה, לP. שם ראינו Palstine.

סבא וסבתא עזבו, שזה מוזר. לא מוזר.

נמאס לי מהם. ככה זה. כנראה שנמאס מסבא וסבתא בגיל 15. גם אצל יוני זה היה ככה. אולי.

שלכם, שלא תעדכן שוב עד שלא יהיה לה משהו רציני לעדכן,

טיפקס שחור

כמה שאני טובה.

-

נונונו. נהיה פה נחמד?

את האמת לא כל כך אהבתי, אבל האתר הזה כל כך הגניב אותי, שהייתי חייבת להשוויץ בו קצת.

מאת'יו בלאמי [גרר] ככל הנראה יחזור בקרוב =]

-

קיבלתי צ'ק!!!!!

אהעעהאאעהאה!!!!

מיולי =.=

[553.50]

-

היה כל כך חביב אצל אורן.

כשהסתכלתי על אור בבוקר, אחרי שהייתי פחות שיכורה, לא הבנתי איך רציתי לנשק אותו.

ועל זה נאמר "יין יישמח לב אנוש, ובירה תעשה בראד פיט מעכברוש"

-

צבעתי לבלונד.

אני בלונדה שצובעת לבלונד.

מסיבה מסוימת אני מזכירה לעצמי אפרוח ערס.

ולמה אתם שואלים?

ובכן בצד הקצוץ, אמא עשתה לי מעין פס, שמזכיר כמו שערסים עושים, והצבע הוא צהבהב-כתמתם, שמסיבה מסוימת מזכיר לי צבע אפרוח.

-

אייאייאיי השתפר המצב רוח, ובזאת ירדה רמת הפוסטים שלי.

-

אהבתי החדשה, אליוט. סוס פרוע.

אני אוהבת סוסים קשים.

אוי, זה נשמע כל כך גרוע.

שלכם, שחזרה באופן שמני לפוסט נקודות,

טיפקס נקודתי

כן ספיר, זה ממך.

חודש בשוודיה. טיסה לבד. קורס שייט, למי יש סירה C55?. בני דודים. H&M. אובדן נייד. שבוע אוניבריסטה, קורס רפואה. אתם מעכלים את זה שמסיבת הסיום החביבה שלנו היתה רק לפני חודשיים?הוצאת הmp הגוסס מהארון המאובק. עבודה, כל כך הרבה עבודה. מנוחה. שקרים, כי זו אני, ואיך אני מסוגלת להיות בלי זה? נייד חדש. כסף, תאורטי. חזרה להתמכרות ישנה נושנה, כי אחרי הכל, הרגלים רעים לא משתנים. מיתר התקבצנה [נהייתה קיבוצניקית]. אווירה חדשה בתוכי. התבגרות מסוימת בנוגע לאחי. דרך המילים, הפורום, שהיה אמור לפרסם יצירה שלי. חוטאים. לשכוח ולהזכר בחברים. שחר הבר, משמע כנות, כנות רבותיי, כנות. הארון, שתקוע בסלון, שנסעתי עד להרחק מכאן, בכדי להביא אותו [מישהו רוצה ארון גדול?]. גיל. חתולה משופדת. אוי, באבלס. ועוד קצת עבודה. סרוס.

בטח שכחתי המון. המוני המון.

שלכם, חותמת את החופש,

טיפקס לומד

[וואי, נדלקתי על הקטע של לשנות את המילה שחור]

וכזו אני. פחדנית. ולא בגלל אחרים, אלא בגלל הדברים שבי.

אני תוהה מדי פעם, למה אני עושה את מה שאני עושה.

ואיך זה שכל שנה, השנה שעברה נראית לי כל כך ילדותית.

מישהו מרגיש שאני בת 15?

אמרו לי שאני ילדותית, בגלל שאני שמאלנית, שאני צעירה, ושיש לי עוד הרבה ללמוד - בין היתר, שלא יהיה שלום, ושאי אפשר לסמוך על ערבים.

אני בת 15 וכבר הצלחתי להשתלט על יצר הנקמה, ואני ילדותית?

יש מישהו שאוהב אותי?

אני. אני. אני. אני. אני.

למה? כי בא לי.

אני. אני. אני. אני. אני.

לא רוצה מישהו אחר.

הלוואי שהייתי יכולה להפוך אנשים לחסרי משמעות עבורי, כפי שאני חסרת משמעות עבורם.

אני שונאת את העבודה שלי.

ולמה שמישהו יאהב אותי?

היא חסרה לי.

כל כך.

לפעמים אני חושבת שהיא הבן אדם היחיד שאני רוצה להיות איתו.

היחידה שארצה ללכת ללאונרדו, או סתם באמצע השבוע בלי קשר לשקם לקנות גלידה.

התבגרתי. אני רואה את זה בעצמי.

ביחס שלי לאח שלי.

ביחס לנקודות הציון.

ביחס אלי.

כנות, יקירי, כנות.

אח שלי היה באילת, קנה לי שרשרת שכבר יש לי.

נממ. העיקר הכוונה.

שלכם, חצי רגל מחוץ לדלת בדרכה לעבודה,

טיפקס שחור

במזל טובים.

15 קיצים עברו על כוחותיי.

הצלחתי שלא למות באופן רשמי 15 שנים.

אני רק במחצית הדרך ל30.

אני רק בחמישית [ואף פחות] בדרך למוות.

אופטימי זה הכי, אחי.

נתקלתי בבלוג שהתיאור שלו זה "כהנא צדק".

שמאלנית שכמותי.

שלכם, בת 15 באופן רשמי,

טיפקס מבוגר

להעלות פוסט תמונות. אבל לעשות סינון ל150 תמונות, זה באמת מוגזם.

ועוד שקילה - ירדתי 2 קילו. ייפי יאי לי.

נכון לרגע תחילת כתיבת הפוסט, הטיסה יוצאת עוד 12 שעות, ואני מצפה בקוצר רוח.

יש עוד כל כך הרבה חרא לארגן.

הייתי היום בים. ספיר פחדה ממדוזות.

"בואו נכנס למים"

ספיר:"אאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

"עקצה אותי מדוזה"

ספיר:"אאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

"אני חושבת שישש מדוזות בים"

ספיר:"אאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

"יצאתי בגלל המדוזה שראיתי"

ספיר:"אאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

צריך לעשות הכל, כדי להחזיר את החטופים הביתה. הכל. זו דעתי.

אני אצליח לגבש דעה שמאלנית-פצפיסטית-קיצונית על כל נושא שתתנו לי. נסו אותי.

מיתר אומרת משהו מטופש, מרימה כפכף ומעירה את צומת לבי לכמה שהם זהים.

"ההבדל רק שהכפכף סגור על עצמו, אני לא."

"אז את אומרת שאת פתוחה?"

"כן"

[אחר כך היא צווחה לא, אבל זה פרט שולי.]

"למה לבלונדינית כואב הפופיק?"

"כי גם חבר שלה בלונדיני"

אני צוחקת.

מיתר:................................................................................................................................................... -צוחקת-

אלון מאהב בכלבה שלי. כפרעליו

פוסט תמונות מהים? אני עצלנית מדי.

תמונה נבחרת מהמסיבת סיום?

[tnx מיתר]

שלכם, שרמנטית מתמיד,
טיפקס שחור

בואו נעבור על היומיים האחרונים.

יום שני, היתה לי ארוחת צהרייםארבעערב במקדונלס על חשבון היזמים צעירים. נחמד לי.

מאוחר יותר באותו הערב, בזמן שבנות עלו על שמלות, הלכו לספר לעשות תסרוקת מקצועית, וכנ"ל בנוגע לאיפור, אני יושבת לי כאן מול המחשב ורואה לראשונה את החברה של אחי, מתקלחת, עולה על המכנס, מכפתרת את החולצה הלבנה, קושרת עניבה, שמה כובע, מתאפרת, והופ הופ, יוצאת לדרך.

מיתר למטה, סרוס ורותם לא. מחכים להם, מחכים להם, בינתיים מתברר לי שבניין של סרוס יש 186 בלטות, לא כולל מקלט, ושמיתר נראית כמו אגס עם השמלה הירוקה.

במסיבה, ככל הנראה, היתה תחרות השמלה-הכי-קצרה, והעקב-הכי-גבוה.

לא היייתי היחידה עם כובע, אבל הייתי היחידה עם עניבה [דאמ, אני סקסית].

רקדתי.

Mytar, knows hoe to move it

Adi, knows how to move it

Even Nadav, knows how to move it

And I? Don't know how to move it

אבל למי איכפת? רקדתי כמו מטרופת. סרוסי הזיע כמו חמור. הכובע שלי רוב הערב לא היה עליי. אבל נהניתי. והסטנדאפ היה ענק. [מי צריך ביצים?! לפחות הזין מצדיע לנו בבוקר!].

אני שונאת לעבוד.

אחרי העבודה הלכתי לי לאיטי עם מיתר, גל ושמוליק [אני עדיין לא מאמינה שהיא אמרה לה אתזה], לכיוון הנאפיס הנצחי.

אז מה אם חיכינו שעה בחוץ?!

אז מה אם מיתר סירבה להזמים פתות על חשבוננו?!

אז מה אם יש זבובים בעולם?! [אבל זה באמת לא קשור]

אני נהנתי.

אלון רואה בתפריט צ'יצולינה. "מגישים פה צ'ינצ'ילות?"

גל אומרת משהו בסגנון "בא לי, אבל לא נעים לי לבקש"

מיתר לוקחת את הצלחת של גל, ושמה לה בעזרת המזלג פסטה על הצלחת.

קאסי מסיימת בטלפון - "איפה המזלג שלי לעזאזל?!"

אלון מסתכל בתפריט, רואה משקה "סָטלַה"

חן: "זה סטֵלַה, דביל!"

מיתר מסתכלת על הדף הזה עם השאלון:"איפה?!"

[והכל היה הרבה יותר מצחיק באותו רגע]

שלכם, שבעה ומרוצה,

טיפקס שחור

למסיבת סיום שלנו, נכנס לתוקף.

זה באמת עלוב.

-

דיברתי איתה.

שלחתי לו מייל.

קיבלתי תשובה למייל שהחל ב"בוא נתחיל מזה שאני לא רוצה שתענה"

-

"אני לא מבין מה קשה להבין שקצת רע."

-

"אקח אוויר

אחשוב על כמה דברים יפים

כמו ראש  בקיר"

-

הטיסה באמת מתקרבת.

עוד שבועיים.

וואו.

אני כל כך כל כך רוצה כבר.

-

את האמת שממש לא התכוונתי לכתוב פוסט נקודות.

אז אולי תצפו לאיזה פוסט סיפרותי רומנטי.

[היו כבר 2 פה לאחרונה. אני נהיית פטתית.]

[אני מתחילה לכתוב עם קווים חוצים המצב קשה =.=]

-

אני לא מתרגשת. וזה באמת מתחיל להעיק.

לא מתרגשת מהטיסה.

לא מתרגשת מההופעה היום בערב [יכול להיות שזה קשור לזה שיש לי רק 3 שורות?]

לא מתרגשת מיום חמישי.

אני כבר לא יודעת אם זה טוב או לא.

שלכם, חסרת התרגשות,

טיפקס שחור

נ.ב:

ככה עוברים הימים האלה.

ימים של כלום.

תמיד מתלוננת על חוסר זמן, וכשהוא מגיע?

יושבת כמו בטלנית.

-

אני מתחילה לשנוא את עצמי, את הפטתיות שלי, וכמה שאני אמורה להתרגל ולהמנע.

מטומטמת.

-

OASIS שוב בתמונה.

שווה שמיעה.

-

382449.

אני מרגישה כאילו למספר הזה יש משמעות בעיני.

יש לי פה עבר. שנה!

זה לא הזוי מדי. נכון.?

זה כן.

שלכם, שישבה אתמול עד 4 במחשב, הלכה לישון ולא נרדמה, וכרגע לא עייפה בשיט,

טיפקס שחור

במנקה.

כבר עמלתם, הרמתם את כל הדברים, על השואב אבק אתם מתעצלים? בכיינים.

-

אני גססתי.

אני נרדמתי על הספר.

אבא של העיר אותי עם השואב אבק כדי לנקות

-

וופל בלגי זה טעים.

גם שוקו פרלינים.

יאמי.

דרך קסומה להתחיל איתה את הבוקר.

-

לסמיילים אשכרה יש שם:

 - קול. קול?!

 - סבבי. כן. סבבקי זה מזכיר לי הכל סבוב, חבוב.

 - מוציא לשון? זה מוציא לשון?! זה קרמיט הצפרדע!!

מאוס.

שלכם, שהלכה לראות עדי אשכנזי,

טיפקס שחור

רענון רציני לפלייליסט.

למישהו יש המלצות?

-

חודש יוני כבר כאן.

אמא אמרה, שאם אין תשובה מכנות עד יוני אנחנו נתקשר.

-

יאללה.

תספורת.

הגיע הזמן הא?

-

באמת. באמת שנמאס לי. נמאס לי ממני. אני כל כך כל כך כל כך מטומטמת.

כל כך כל כך הרבה צעדים שגויים. החלטות שגויות.

המון.

יותר מדי.

באמת שנמאס לי.

-צרחת תסכול-

-

התאהב אותי?

אני בספק.

-

אני מסתכלת על זה.

התובנה של זה.

וקולטת שאין!

אין תובנה.

אין הגיון.

ככה.

שלכם,

טיפקס שחור

איך שפתאום שלושה וחצי זכרים שמים לב פתאום שהם חושבים עלי [החצי פשוט לא הודה, עדיין].

זה לא געגוע לאדם.

זה געגוע למגע.

זה געגוע לשפתיים שמנשקות.

לידיים שחובקות.

לגוף המתקמר.

אין לי כוח כבר.

אני לא אנושית.

אני רעה.

אני אוהבת את זה.

שלכם, שמתחילה להרגיש קצת טוב עכשיו כשרע לה בגלל הגעגוע,

טיפקס שחור

עכשיו הכל נגמר

כן זה קרה

כל כך הרבה זמן הוא כאן

ואולי הוא לא היה שם מעולם

הלב כמו גל, סופו להישבר

גם אם בפנים אתה רוצה להישאר,

לא איתו, לא איתו.

ואם זה לא מהנשמה,

אז אולי מוטב שלא יהיה בכלל

וכל אותו זמן שבחרת להתעלם

הלב לא ויתר וצעק חזק יותר

לא איתו, לא איתו.

וכל המילים שאמרנו היו לשווא

וכל הדמעות שבכינו היו לשווא

עכשיו הכל נגמר

[בית הבובות - לא איתה]

[מומלץ, ככה, באופן כללי.]

-

אני אשרוד את זה. אני חזקה.

-

אתם יודעים מה נורא?

זה נורא שאני יודעת שהוא עצוב עכשיו.

זה נורא שאני רוצה שאני להתקשר אליו.

זה נורא שאני רוצה לנחם אותו.

זה נורא שאני לא מרגישה עצב.

זה נורא שאני מחכה לרגע שבו הוא באמת ייחסר לי, כדי להרגיש אנושית.

זה נורא שאני רק נפרדת מחבר שלי, ופתאום אנשים נזכרים ברגשות אליהם אלי.

זה נורא.

-

זוכרים את העיצוב? חמוד הא?

שלכם, שקצת לא ממש ברור לה איך להרגיש,

טיפקס שחור

דמיט.

b-

2a

קודקוד פרבולה. האמ אתי האמ.

_____

MUSE

שקס.

מאסתי לחיות.

מהיום אני מחריזה על עצמי כמתה רשמית.

ממתי הוא שולח לי הודעות.

אז אולי טעיתי.

אולי הם לא יוצרים קשר פעמיים באופן עקבי...

לא..

הם יוצרים קשר פעמיים, הפעם הזו פשוט לא קשורה.

-

הייתה היום שעה של muse בMtv 2.

היה סקסי.

-

XD.

התחברתי לאיסי.

XD.

-

וואי.

כמה חששות.

וממה?

היה בדיחה. ונחמד.

קטן עלי.

למרות הגודל.

שלכם, שמתנהגת ברשעות,

טיפקס שחור

לפני שאני אתחיל להיות עייפה.

אני כשרונית. המונולוג שלי זה אומנות. אני משחקת אותו בצורה מדהימה. ואני גאה בעצמי על כך.

לא ישנתי הלילה. אלוהים יודע למה. אבל היי! זה הלילה השני שלי שהעברתי בלי שינה. אני בדרך לאין ספור כאלה.

אמא שלי חזרה. עם המון אוכל שוודי, ובעיקר דברים טעימים.

בליס נראית יותר טוב. היא אוכלת את האוכל שלה. מתנהגת קצת מוזר.

כואב לי הגרון.

אח שלי קיבל חולצה של שוודיה מסבא וסבתא שלי ליום הולדת. זה מגניב.

למיתר, לאבא שלי, ולאמא של דור, יש יום הולדת היום. מזל טוב חברייס. למרות שרק מיתר קוראת פה.

דניאל דביל [זה סתם בשביל הכיף].

ה"בושם" זה אחד הספרים. הלילה הספקתי לקרוא חלק ניכר ממנו, בגלל שפשוט, לא היה לי משהו יותר טוב לעשות.

אני טובה בלעשות דברים שאני מתחרטת עליהם.

בא לי לישון.

שלכם, שצריכה להשלים שעות שינה, אבל היא לא עייפה, וגם אין לה זמן,

טיפקס שחור