כשנכנסתי למקלחת נזכרתי במשהו שרציתי להגיד לאמא, אז חשבתי על זה כל המקלחת.
כשיצאתי מהמקלחת, עם מטלית מסיר איפור ביד, חיפשתי את אמא בבית ומצאתי אותה בחדר שלה.
בדרך כלל אני שונאת להקשיב לאמא כשהיא מדברת בטלפון, אבל נשכבתי על ידה במיטה.
היא התחילה ללטף לי את היד, ודיברה עם סבתא כרגיל. היא אמרה משהו על ניתוח.
את השיחה היא סיימה בצורה מוזרה, עם נימה של סוף, כשהרווח בין המילים נהיה ארוך יותר, כשהקול נהיה נמוך יותר, ואמרה (בתרגום משוודית:) "אני לא יודעת מה אומרים על דבר כזה, אבל להתראות, ותרגישי טוב".
אחר כך היא נשכבה לידי ואמרה שיש לה הודעות לא טובות, או משהו כזה.
ואמרה שגילו אצל סבתא שלי סרטן בחזה.
דברים כאלה לא קורים.
התחלתי לבכות.
דברים כאלה לא קורים.