וידוייה של נערת מסיבות

איך אפשר להאמין למילה believe כשיש בה lie , איך אפשר להאמין למילה lover כשיש בה over ואיך אפשר להאמין למילה friend כשיש בה end ?

 ~~~~

משפט להיט שמסתובב כמו קרוסלה בפייסבוק , ואלה , אני התחברתי ברמה מטורפת.

להאמין , כמה כיף היה כשהיינו קטנים , כל החלומות , המשאלות , הפנטזיות, האגדות .

עכשיו , אני בת 17 , ולמרות הכל ...אני עדיין מאמינה , אמונה , טמונה בשקר, טמונה ברצון שלנו לראות את העולם איך שאנחנו רוצים.

למשל, אני מאמינה שאין אנשים באמת רעים, כל מעשה רע שנעשה, רגש כלשהו דוחף אותו להיעשות , קנאה , חמדנות , כאב , אכזבה .

יש אנשים חכמים , שיודעים לנצל את הרגשות האלה ולהפעיל מניפולציות, ואני מורידה בפניהם את הכובע, כי כדי להסתדר בעולם הזה, צריך להיות ערמומיים, אין ספק בזה . לנצל, לדרוך, להתקדם לטובה עצמית, הדרך היחידה לשרוד במציאות ששוררת ,

פעם, כשהאמנתי באגדות , תמיד ידעתי שיבוא סוף טוב ,

עכשיו , כשאגדות הן רק זיכרון , אני יודעת שיש יותר מדי אמת , מאשר HAPPY END .

אהבה , גם בא אני מאמינה , או רוצה להאמין , או שכבר לא נותנת לעצמי להיסחף כמו פעם ...

אחרי שתיקנתי את השלט "שברת, שילמת" שהדבקתי על הלב כלכך הרבה פעמים , לאהוב ללא גבולות אני פשוט לא יכולה , רוצה , כי מגיע לי , אבל פשוט לא מסוגלת . תודה לכל הגברים שהחזירו אותי למציאות , הוציאו את האובססיות , סטרו בהתלהבות ועזבו ללא הסברים,

בזכותכם, יש לי מערכת יחסים מדהימה עם בחור מדהים , שאני אוהבת , ברגוע , בטוב , בתכלס , במציאותי .

 אני מאושרת, כי האמונה באהבה , ברגש המדהים הזה , חזקה יותר מההבנה שיום יבוא והמילה OVER תיאמר , על ידי, על ידו ...

ואז שוב המחזוריות הזאת , הכאב, הבכי , השיברון , ואז שוב , התאהבות חדשה , נשיקה ראשונה חדשה, בחור חדש, שמחה חדשה ....

הכל חוזר בחיים, ומי שיודע את מחיר הסבל , ידע לנצל את האושר, כשהוא יגיע , אלי הוא הגיע , אני מנצלת.

חברים ? יודעים משהו , מעגל זה הצטמצם בצורה משמעותית . חבר הכי טוב , חברה הכי טובה , ידידים טובים , חברות קרובות וזהו . אפשר לספור על האצבעות, ביד אחת . היא ? עזבה את החיים שלי, מתוך בחירה שלי, והתנהגות שלה , שפשוט פגעה בי והוציאה אותי מהכלים, זה לטובה, כי אחרי כל הזבל, הנגטיביות , הביקורתיות והתחרות הזאת פשוט לא מתאימה לי . אני מי שאני , אני את המקום שלי ביססתי, מה איתך ? .

פעם הייתי יותר פתוחה, יותר קרובה להרבה אנשים, יותר מדברת , יותר משתפת. היום אני הרבה יותר פרטית, הרבה יותר שקטה נפשית , וגם על זה אני צריכה להודות , כי אם לא הייתי אוכלת את כל הזבל שאכלתי בשנה האחרונה מהאנשים הכי קרובים, לא הייתי כותבת את המילים האלה , עם ההבנה הזאת .

בעיקרון , חברות , חברים , מתרחקים , רבים, נפרדים . ושוב המחזוריות הזאת ...לטובה או לרעה,

תודה לאל , יש לי כמה אנשים שתמיד ישארו לי בחיים , ואני אוהבת אתכם , באמת.

בעיקרון שני , הכל פשוט מעולה , י"א וכאלה , אין הרבה זמן לשום דבר, הבלוג מיצה את עצמו ,

אני מיציתי את עצמי בו , גדלתי ממנו, ובינתיים אין כזה חשק לחזור ולחשוף יותר מדי ....

אני אוהבת אותך יפיוף שלי , אתה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בזמן האחרון, תודה לך על כל רגע ,

אלי ♥