לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

All That I've Got


המ.אתם יודעים.בלוג כזה..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

3/2009

נראלי שאני מאוהבת...אבל ממש.


כן, אני מאוהבת.

אני כלכך אוהבת אותו.

זה מגיע לרמות לא הגיוניות,

כל רגע שאני לא איתו אני מרגישה מרוקנת, עצובה, לאחרונה אני גם בוכה הרבה.

ביומשישי הוא אכל אצלי ארוחת ערב עם המשפחה שלי וזה.. בפעם הראשונה!

ואז יצאנו עם חברים לפאב ואח"כ הוא בא לישון אצלי, אחרי המון (ואני מתכוונת-המון) זמן שהוא לא ישן אצלי.

והיה כזה מושלם!

וכשהוא הלך בכיתי.

אינלי מה לעשות בתקופה הזו אז אני כל הזמן בבית שקועה במחשבות.

ואתמול נסעתי אליו ובערב יצאנו וישנתי אצלו וגם, היה כזה מושלם.

וכשהגעתי הביתה-בכיתי.

ממש קשה לי להיות בלעדיו.

עכשיו שוב אני בוכה

 

אני ממש רוצה לדבר איתו עלזה אבל קשה לי, כי אני יודעת שהוא לא ממש יבין אתזה, כי הוא לא מרגיש ככה.

הוא כן אוהב אותי ומתגעגע אליי כשאנחנו לא מתראים אבל ההבדל בנינו זה שלי אין ממש חיים ולו...יש.

יש לו את החברים שלו (שמשום מה כמעט אפחד מהם לא בצבא), ישלו את העבודה שלו, את אחותו שהוא הרבה איתה, אמא שלו שכמעט כל היומ בבית.

ואני.. מתעוררת בבוקר, אמאבא בעבודה, עד הערב אני לבד לא עושה כלום.

 

מקודם במקלחת שוב בכיתי, חשבתי עלזה.. עוד חודש וחצי אני פאקינג בצבא!

אני כלכך מפחדת..

ובמקרה הכי גרוע-לא רק שלא אראה את המאמי שלי שבוע שלם ולא אוכל לדבר איתו מתי שארצה, גם לא אראה את אמא (וכמובן את אבא), את המעט חברים שנשארו לי..

 

זה פשוט לקחת בנאדם ולזרוק אותו! ותתמודד!

מה אם כולן יהיו פרחות מסריחות ולא אתחבר לאף אחת? אם אהיה לבד אני אמות. אני כלכך לא טובה ב-לבד.

ולא לראות אותו שבוע?!

אני הולכת כלכך להעביר את השירות המסריח הזה בבכי!

 

אני מנסה להרגיע את עצמי ולהתפלל שאולי שנינו נעשה יומיות או משו.. או שהוא לא יהיה קרבי ויסגור מלא זמן.

 

הרבה אנשים נפרדים בצבא. אני כלכך מפחדת שזה יקרה גם לנו. אני כלכך מקווה שלא.

אבל כשחושבים עלזה, עברנו כבר כלכך הרבה דברים ביחד, כלכך הרבה תקופות מדהימות וכמו כן תקופות מסריחות..

אבל התגברנו על הכל!

 

זה משגע אותי, כמה אני יכולה לאהוב בנאדם? איך הגוף שלי מכיל כלכך הרבה אהבה?

אני לא אוהבת שזה קורה לי, כי לפעמים אני מרגישה שאני לא מקבלת את כל האהבה הזו בחזרה (ולא רק איתו, או עם בנים)

ואני כלכך מנסה להשתנות, בשביל עצמי... אני מנסה להיות קצת יותר אדישה, הרבה פחות רגישה, פחות פגיעה, פחות קנאית, פחות וותרנית..

ושומדבר מזה לא הולך לי!

איך משנים אופי?

 

כמו שהמאמי הקטן שלי תמיד אומר -

יהיה בסדר.

יהיה בסדר.

יהיה בסדר.

 

-מאוהבת-.

נכתב על ידי ...Galush , 16/3/2009 20:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  ...Galush

בת: 37

תמונה




2,245
הבלוג משוייך לקטגוריות: צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל...Galush אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ...Galush ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)