ככל שהזמן עובר, אני מבינה שהמטרות שלי שהצבתי לעצמי היו ממש קטנות.
זה מדהים לגלות שמשהו שכתבתי לפני זמן מה כמשהו ש "אה בטח זה לא יקרה - אבל זה ממש ישמח אותי אם זה יקפוץ לי בחיים" מתגלה במציאות שלי.
אולי זה לא בדיוק בצורה שציפיתי או בזמן שציפיתי, אבל זה הגיע ופשוט הפתיע אותי ברגע הנכון.
מאז הפעם האחרונה שכתבתי, קרו לי כמה דברים, לא רעים בכלל.
למדתי לשרוד כשקשה, לשמוח כשקשה, להעריך כשטוב, לאהוב כשחשבתי שאי אפשר.
באחד הפוסטים בישראבלוג נתקלתי באמירה שישראבלוג הוא מקום לדבר על הכל , בעיקר על רע ובפייסבוק כולם מראים חיים מושלמים ומדהימים.
דווקא אצלי זה להפך, ישרא הוא מקור להשראה בשבילי. אולי כי אני אוהבת לכתוב.
ופייסבוק? בסדר יש לי משתמש בפייסבוק אבל אני צריכה להראות לכולם שאני נושמת עכשיו? ושהפלצתי אתמול? לא רואה לנכון לפרסם הכל.
היום יש הרבה אלטרנטיבות כדי לשווק את עצמך. אבל הישראבלוג בשבילי הוא עולם ומלואו של מילים עם הרבה משמעות.
גם כשטוב, גם כשרע.. העיקר זה לכתוב.
עכשיו אני לומדת להביע את עצמי גם בכתב. כתב יד.
פיתחתי לעצמי תחביב מדהים ואני לומדת להיות יצירתית יותר.
קניתי טושים בהמון כסף, מחברות וישבתי יום אחד ואמרתי יאללה בואו נראה מה אני מסוגלת לעשות.
ברור שתמיד מתחילים מ-העתקות. אני פשוט אוהבת את זה כל כך!!
יש דבר כזה, שנקרא Bullet Journal שזה יומן מעקב שלך, בקרה שלך, יומן אהבה, מה שכל אחד בוחר.
הוא יכול להיות מינימליסטי ויכול להיות מפוצץ בציורים ומדבקות. אנשים משתגעים ואפילו עושים מזה כסף.
התהליך הזה של למידה, גורם לי להכיר את עצמי יותר לעומק.
הצבתי לעצמי מטרה להיות יותר יצירתית ויהי מה. וואלה זה גורם לי לחשוב מיידית על פתרונות יצירתיים לדברים מפגרים שאנשים בעבודה היו תקועים עליהם חודשים.
אז התחלתי להתעניין ולצייר, בין היתר אני גם עובדת על הכתב שלי. Handlettering וזה לא פשוט כמו שזה נשמע.
אני ממש התגעגעתי לישראבלוג,
והמקום הזה לא מחליף שום פייסבוק או אינסטגרם או טוויטר.
נראה לי שאפרסם כאן קצת את העולם הלא דיגיטלי שלי :)
מרגישה מאוד בנוח כאן.
I shall be back soon
ומי שקרא- גיבור