אושר קטן..
רגע קטן..
בעצם, כמה רגעים קטנים ורגעיים..
נגרמו והתקיפו אותי ומילאו את ליבי..
כל כך קטן...כל כך שמח...אושר זה דבר נפלא...גם אם הוא בא בעקיפין.
ולחשוב לרגע,
שאני זו..
שכנראה אני זו שגרמתי לזה..
אני כל כך שמחה..
גרמתי לאנשים לחייך היום...
בבוקר..
הערתי את ידיד שלי שנסע באוטובוס לאילת,והיה לו יומולדת..
והערתי אותו כדי להגיד לו מזל טוב..
והוא היה שמח לשמוע ממני..
ואני כ"כ התגעגעתי לזה..
בצהריים..
השגתי סוכריות לשתי החברות שלי,כי החברה האחרת לקחה רק לעצמה.
וזה גרם להן לחייך..
בערב..
בערב הזה..
שני החברים הכי טובים שלי כנראה נהיו זוג.....
הוא...הבנאדם שכל כך חיכה לזה..
והיא...שכל כך זורמת ומקסימה..
הם ביחד!!! ^_____^
וזה גרם לי להיות שמחה כ"כ..
ועוד..
מדהים איך מכל דבר עצוב יוצא משהו טוב..
אני כל כך הבנתי את זה היום...
חברה שלי הייתה כ"כ עצובה..
והיא סיפרה שבכתה כל היום..
והרגישה בודדה,כי לא היה לה עם מי להסתובב בהפסקות..
ואני..אני כל כך מצטערת שאני לא מספיק קרובה אליה כדי לחבק אותה..
כדי להיות שם איתה..להגיד שהיא לא לבד.
שאני שם...בשבילה..
ובאמת,אמרתי לה.. שתתקשר אליי,שתספר לי...שאני אקשיב לה..שהיא תשמע אותי..
אנחנו לא לבד בעולם הזה!!!
ובסוף שיחתנו...היא..חייכה..
היא חייכה חיוך...אמיתי..
ולא מאולץ....
אני מאוד מקווה וחושבת,שהיא הרגישה שהיא לא לבד..שיש לה מישהו לסמוך עליו..
ואני? ..אני פרצתי בבכי..
איזה יום מדהים היום..
פשוט מתחשק לי לחייך ולחבק כל מה שזז..
כי רגעי אושר הקטנים האלה שעוטפים אותי ואת האנשים מסביבי...משמחים אותי כ"כ ...שאני בוכה..
כמה זמן לא הרגשתי את זה...
וכל כך טוב לי עכשיו....כי אני מרגישה שיש לי חברים...סוףסוף...
סוף סוף נוצר אותו המעגל החברתי שכולם דיברו עליו ולא הבנתי מה זה...
סוףסוף אותם האנשים שכל כך רציתי לידי ..כאן..איתי...מחייכים..
אני הסתכלתי היום על אחורה...על מה שהייתי לפני חודשיים...
אני הייתי כל כך שונה..
אני כ"כ השתניתי ...כ"כ הרבה שינויים חלו בחיים שלי..
כל כך הרבה אנשים הכרתי...למדתי להתקרב לאנשים !!!
התאהבתי באחד ואחת מהם....למדתי להראות אהבה ע"י אותו החיבוק החם שמעניקים לאנשים אמיתיים...
למדתי כל כך הרבה דברים...
אני חושבת שבאופן כלשהו,התחלתי לראות את הדברים אחרת,להביע את דעתי בנושאים שלא ידעתי שאני חושבת עליהם, דעות צודקות. שכולם אחר כך יושבים ולא מבינים מאיפה המחשבות האלה יוצאות לי..
והנה עכשיו,
אני בוכה מרוב האושר המציף אותי...כי זו הדרך שלי לפרוק את זה..
ואני לא בכיתי לפחות חצי שנה..לא מהלב..
והבכי פורץ,ואני לא מנסה לעצור אותו...כי אלו דמעות האושר..אותם רגעי האושר הזעירים..
שעשו לי את היום..או אפילו את השבוע..
ועכשיו,
עכשיו אני אלך לישון עם חיוך...
אותו החיוך שבלבל אותי זמן רב...
ועכשיו..
זהו חיוך אמיתי...כי אני יודעת מהו מקור החיוך...
הוא מאותם האנשים שהזכרתי קודם, אותו הידיד שיש לו יומולדת,אותם החברים הכי טובים שלי שמצאו את עצמם ביחד,אותה החברה הקרובה שלי...שתחייך מחר...
אני כל כך אוהבת ...
כל כך...
וכל כך מאושרת בשביל כולם!!!!
ואתם?
אתם תראו...
כי החיים תמיד מפתיעים...!!!
אז תחייכו!
כי אתם יכולים..
