..Just Another Me..

אני חושבת שהיום,(8.2.06) היה היום החורפי הכי כיפי שהיה לי אי פעם.

חורף..

עד לפני שנתיים,

כל כך לא הבנתי מה אנשים מוצאים בחורף שגורם להם לאהוב את זה כל כך..

ועוד חורף ישראלי טיפוסי. מלא בשלוליות ורוחות.

ועכשיו,

פשוט התחלתי להעריך כל טיפת גשם שנופלת עלי.כל ריח של רעננות...

כל טיפה שנתקעת על הריסים שלי או על שפתיי.

כל כך כיף..

בחיי אני מלאה בכזו התרגשות ואנרגיות כרגע,שאין לי דרך אחרת להוציא את זה חוץ מלכתוב!!

אתמול,מצאתי עיתון,ושם מצאתי עמוד עם הורוסקופ שבועי.

זה העמוד שאני הכי שונאת. ודווקא הוא מושך את תשומת ליבי.

כן,אני מושפעת מזה. כשכתוב לי שאתמול היה אמור להיות יום רע,אני הופכת אותו לכזה :/

ולי היה כתוב שזה לא יהיה יום נחמד במיוחד.

ואני החלטתי.

שאני הולכת לשנות את זה. שאני לא אהיה מושפעת מזה. שאני אשנה את מה שכביכול "נגזר" עלי.

אז קמתי בבוקר,התקלחתי להנאתי(פעם ראשונה שלא היה לי קר בבוקר.והמים היו חמים בצורה מדהימה ומפתיעה),

ואז צעדתי לכיוון בית הספר עם הרדיו האהוב עלי (:

בחוץ היו רוחות,והשיער שלי התפזר ברוח ואז מתסרוקת מסודרת עם סיכה,הפכתי לאריה עם רעמה מכובדת [:

אני אוהבת להרהר על דברים כשאני הולכת,שומעת מוזיקה..זה פשוט זמן איכות עם עצמי.

בביצפר עצמו היה מוזר למדי.

שעתיים מתמטיקה,הפסקה הזויה בה עשיתי צמה לחברה שלי (:

שיעור אנגלית מייגע במיוחד..ואז נסענו לשיעור כימיה :)

שיעור כימיה לא בביצפר,הוא נמצא במרחק נסיעה של כחצי שעה מהביצפר. במרכז ת"א.

ואז כשעברנו ליד העירייה,ראינו שלג.

ביקשנו שהנהג יוריד אותנו,אבל לא. הוא לא הסכים.

הוא הוריד אותנו איפה שתמיד,ואנחנו בעצמנו הלכנו לשם. הברזנו מהשיעור לאיזה חצי שעה.

והחצי שעה הזו ....הזמן הקצר הזה..

פשוט עשה לי את כל החורף הזה!

אנחנו באנו לשם...וכולנו ישר התנפלנו על השלג והתחלנו לשחק ולזרוק אחת על השני כדורי שלג.

אני נגעתי בשלג..

וכל כך הרבה זרמים עברו בתוכי. צמרמורת,התרגשות,זכרונות,נוסטלגיה,חידוש..הכל!

נגעתי בו..אני נגעתי בשלג.

אחרי שכבר שכחתי מה זה שלג,ואיך הוא נראה,איך זה מרגיש שהיד קופאת לך.

פעם אחרונה שראיתי שלג,הייתה לפני 7 שנים.

וואו.

קפאו לי הידיים כמו שצריך. אני חושבת שהם גם התנפחו לי. אבל לא היה לי אכפת

לא הרגשתי את הידיים שלי,וזה מה שעשה את המשחק ליותר כיפי

אפילו נרטב לי התחת חחח

מה שהכי מצחיק,שבאו צלמים מכל מיני עיתונים וטלויזיות והכיתה שלי חשה עצמה מפורסמת אז התחילו להצטלם

נכון,הרבה אנשים יגידו-למה משקיעים את הכספים בלהביא שלג מחרמון לת"א במקום לתת תרומות לעניים ונכים,

אבל השלג הובא מטעם אתר חרמון בעצמו שהוא היה המממן הראשי של זה,

ובאמת שאני לא מצפה מאתר זה לתרום כספים לעניים ונכים -.-

ולמה עשו את זה? כדי שהילדים יוכלו להנות קצת. כי בתל אביב אין דבר כזה שלג!!!

בקיצור,היה לי כזה כיף...

ואז בשיעור כימיה עצמו,ישבתי כל השיעור,והתחממתי מהכפפה שהוענקה על ידי אחד שישב בשולחן איתנו (:

והכפפה השנייה הייתה אצל חברה שלי חחח

כשהיינו בדרך הביתה,והאובך התחיל להשתלט על כל ת"א,רגע לפני כן,העפתי מבט לשמיים

וראיתי שם ירח ..

זוהר כל כך.

כמו שחברה שלי אמרה, דומה למנטוס! חחח לבן ממש..

ירח מלא זוהר ודומה למנטוס.

זה פשוט היה מדהים.

כשחזרתי הביתה,וסיפרתי למשפחה,

הם כל כך הופתעו לגלות שאני כלכך מתלהבת מזה חחחח

כי אצל כולם אני מוגדרת כרצינית,שקטה וצינית.

מזמן לא התרגשתי כל כך

מזמן לא חייכתי כל כך

מזמן לא הרגשתי מאושרת באמת

והנה זה בא.

יום פשוט מדהים!