שיט!
אני התייבשתי.
כל כך התייבשתי.
זה אפילו לא ריקנות...
זה שיעמום טוטאלי..
זה סופש של סתם...אין מטרות..אין כלום
שכחתי מתי יצאתי מהבית בערב ונהניתי מזה.
אני צריכה להתחיל לצאת בערב עם אנשים. חייבת :/
אסור לי להיות דבוקה למחשב
אסור לי ללכת לישון בשעה2 בלילה..אסור לי גם ללכת לישון בצהריים ):
אני צריכה לעשות לעצמי לוח זמנים נורמלי,מוגדר,ומסודר.
אני צריכה למצות את החים ואת הימים ואת השבועות ככל שאני יכולה.
ואני יודעת שאני יכולה,אני יודעת שאני מסוגלת..
וזה מה שאני אעשה.
בא לי להתרגש ממשהו ולא לבכות כמה שאין לי ממה להתרגש..
אז זהו. פוסט בכיינות מסתיים פה.
וכאן מתחיל החלק האופטימי יותר :)
מחר יש פגישה ראשונה עם משלחת פולין שלי.
רוצה להכיר אנשים ולהתחבר אליהם. נראה מה יהיה מחר!
ולמרות שפולין זו חוויה קשה וגורמת לאנשים להשתנות..
אני הולכת להנות שם.בגדול.
מחרתיים יש שוב צו התייצבות ואולי ישנו לי את הפרופיל 24 שלי :)
כרגע אין לי עומס בלימודים,וזה סבבה
D:
נשארו לי רק כמה מבחנים החודש,ואז מתחילים המגנים אבל אני לא אהיה בארץ
D:
Find PLUS in every MINUS
Thats what I have to do..
You're my Honeybunch,Sugarplum
Pumpy-umpy-umpkin,You're my Sweety Pie
You're my Cuppycake,Gum
Snoogums-Boogums,You're the Apple of my Eye
And I love you so,and I want you to know
That I'll always be right here
And I love to sing sweet songs to you
Because you are so dear!
מצאתי את האופטימיות שלי!!
^_______^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: