..Just Another Me..

אוך כמה שאני שונאת את העובדה שאני אוהבת לקוות..

יותר מדי...

הציפייה הזו שמשהו יבוא..

ההרגשה הזו שמשהו ישנה את החיים,אותי..

החשש הזה ששום דבר לא יקרה.

שונאת לקוות.

.Hope Dies Last

..right?]

אז כן,הפתיעו אותי סופסוף

קיבלתי פאזל 2000,וכבשה סקסית

קיבלתי אפילו נס קפה בקופסת ברזל שרציתי והתבכינתי לאמא שתקנה

הרבה זמן רציתי את כל זה...

אני כל כך חושבת שזו תהיה תקופה נחמדה.

פאקינג שיט זה עדיין לא קורה.

חופש מפגר. משעמם כמו לא דעתמה.

רוב האנשים מתלוננים שאין להם מה לעשות

קמים,מחשב,אוכלים,מחשב,ישנים.

וגמני ככה..

רק ש..לי יש פי אלף יותר מחויבויות ודברים להספיק בחופש

כמו..ללכת לכלמיני מוסדות ממשלתיים,לעשות שיעורים,

להתכונן למגנים,לסדר מזדווה שאין לי,

גאד...כ"כ הרבה דברים...

ואני עצלנית מפגרת שלא עושה בזמן ..

הדבר היחיד,או לחילופין,היום היחידי שאני הולכת לנצל עד סופו...

זה המפגש.

מפגש ישרא שאני מחכה לו יותר מחודש.

ושוב לא אראה אנשים שרציתי,חתיכת אכזבה אני תופסת..[כל פעם מחדש]

ועדיין,אראה את האנשים האחרים והחדשים והישנים שהכרתי [:

אז כל מי שבא,לציין את זה בתגובות ויאללה תתחברו למסנג'ר שיש לי ליד השם,

ואז נזהה את עצמנו וניפגש!

אמור להיות כיף שם.

כלפעם מחדש מתות לי הרגליים מרוב העמידה בעזריאלי(?!),

אבל אני אוהבת את הימים האלה..

שבמשך כל היום הזה אני פוגשת אנשים מכל הארץ,

מתחבקת עם רובם ופשוט נהנית.

...בעצם גם פולין הוא חלק מהדבר שאני הולכת לנצל עד הסוף את ההזדמנות הזו.

זה אמור לשנות לי את החיים

אני אפילו עוד לא מעכלת שבדיוק בעוד שבוע,

בזמן הזה אני אהיה איפשהו באוטובוס בדרך לקרקוב..

נסיעה של פאקינג 5 שעות -_-

אבל לא נורא,זה שווה את זה. אני חושבת.

נמנמ

אתם מוזמנים לכתוב לי מכתב טיסה ואז להביא למפגש ישרא!

סתם,כדי שאני אזכור אתכם ואדע שאולי למישו אכפת.ממני.

[שי תכתוב לי מכתב טיסה! אתה הבעל שלי.]

או שסתם תציירו לי משו שאסתכל עליו כשיהיה לי עצוב בפולין :)

ובכלל,

[just wanted you to know that]

אז תכתבו מכתבי טיסה [:

ואממ

ניפגש עוד 3 ימים!!