כן...סוף שנה
מבחינת לימודים זו הייתה שנה ממש קשה.
הרבה תקופות לחץ. היו גם משברים
הרבה ציונים,מבחנים,שנאת מורים,שנאת מקצועות
הצלחה,כשלון,הצטיינות,הברזות
הכל היה והכל עברתי.
והנה,20.6
טקס קבלת תעודות הצטיינות,סיכום כיתתי. מצגת כיתתית יפה על כל אחד מהכיתה שלנו ועל כל אחת מהחוויות בכיתה שלנו,
מסע פולין,הברזה משיעור כימיה וזריקת כדורי שלג בעיריית ת"א בחורף,מגמות,ופשוט תמונות של עצמנו..
היה משעשע,המחנכת שלנו ממש התרגשה מכל זה.
אח"כ קיבלנו תעודות..ממוצע 91.
ציון הכי נמוך באזרחות,75 :/ חוץ מזה הכל חביב.
אני עדיין אוהבת אנגלית. ומשום מה בסוף כל שנת לימודים אני אומרת את זה,ומוכיחה לעצמי שזה נכון.
שעוד לא קרה משהו שאני אשנא את המקצוע הזה.
דאמ,וזה מזכיר לי שאני צריכה למצוא כוח רצון ועניין לקרוא ספרים באנגלית. לטובתי.
עוד שנה בודדה נשארה לי..
של חוסר אחריות,כיף,שיעמום טוטאלי ושנאה זמנית של מורים וכאלה..הברזות,טיולים משותפים.
הרי אני לא אראה את האנשים האלה הרבה זמן,אם בכלל..
ועד כמה שאני לא סובלת את הכיתה שלי,אני אוהבת כל אחד ואחת מהם. אני התאהבתי בטמטום של כל אחד מהכיתה הזו.
התאהבתי בסגנון של כל אחד. בדיעה של כל אחד. בהיותו הוא בכיתה שלנו,ובייחוד הכיתה הזו,פלורליזם חוגג.
וגם קיץ אחרון
להנות מהמסגרת הזו,מהחופש התלוי שלי,מגיל 17, מהחום,מהים, מהחברים ..
אני צריכה להעסיק את עצמי כל כך בקיץ הזה,
כדי שאני אבוא ב1 לספטמבר ואני אבכה שאני התעייפתי מכל מה שהיה לי בקיץ
וכדי שאני לא אהסס להגיד שזה היה הקיץ הכי טוב בחיים הקצרים שלי.
אבל כרגע,הכל כל כך צפוי..וכלכך משעמם
אבל אולי משהו או מישהו יפתיע אותי הקיץ. ואולי יהיה אחרת ממה שאני חוששת
אולי יהיה שונה! (:
בזמן האחרון לצערי,
יש הרבה מתח באוויר..
ביני לבין עצמי יש הרבה עצבים,הרבה משברים עצמיים,ואני מוציאה עצבים על ההורים,
על האחות ועל הבלאגן על שולחן העבודה שלי ואפילו על הצמיד שנקרע.
כן,גמלי קורה דבר כזה.
אומנם יכול להיות שאני מתעצבנת משטויות מטומטמות לגמרי,אבל כנראה פשוט חשוב לי לפרוק עצבים על משהו או מישהו.
ככה ש...אני הייתי צריכה להיות מתאגרפת. או איזה שחקנית סומו.
כדי שעם כל הכוח שיש לי ביד אני אוציא את העצבים שלי בספורט. את כל התסכולים,את כל המחשבות והרגשות החבויים להם אי שם.
זה תמיד עוזר.
עם זאת,האופטימיות לא תמה לה בנקודת משבר הזו.
סוףסוף עשיתי מה שלא תכננתי.
אךךךך ספונטניות זה דבר כזה טוב.
אז יצאתי מהבית בלי להגיד להורים,אז חזרתי בשקט והלכתי לישון בלילה.
אז אבא תפס אותי,שאל אותי,עניתי לו,אז יש מתח מסוים במשפחה.
ונכון,לא נעים לי שלא אמרתי שיצאתי וכל זה...ושאבא שלי דאג וכאלה
אבל היה לי שווה לצאת (: נהנתי.
אני אוהבת דברים ספונטניים כי רק אז אני נהנית.
בלי לתכנן,בלי לחשוב,פשוט לפעול...ספונטניות...ואימפולסיביות..זה מה שמניע אותי.
אני למדתי לאחרונה שאני באמת יכולה לשלוט באנשים. אני באמת צריכה לנסות את זה פעם.
לעשות מה שאני רוצה,ולהפחיד אנשים עם ההפתעות שלי :)
כי כשאני רוצה,
תבואו,אני אשמח לראות כל אחד ואחת מכם.
לולו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: