יום גרוע
שלשום היה לי אחד כזה.מהרגע שהתעוררתי ידעתי שמשהו לא ילך לי כמו שארצה. חלמתי חלום מוזר וזכרתי חלק ממנו והתעוררתי בהרגשה של גועל,מעצמי בעיקר.כשנוסעים באוטובוס ויש איזה חצי שעה לעצמך,אתה מתחיל לחשוב על כל מיני דברים. לפעמים אלו הם דברים הכי סותרים שיש,ולפעמים דווקא יש להם בסיס ומשמעות.ואז חשבתי על כל מיני דרכים איך להפוך את היום הזה ליותר טוב,והנחתי שהדבר הכי טוב יהיה פשוט לבוא הביתה להרדם. תמיד עוזר להרדם,משלימים שעות שינה וגם נחים מכל היום הזה..
אבל כשהתעוררתי,גם כאב לי הצוואר,גם התעצבנתי על בני המשפחה,גם לא ידעתי מה לעשות עם עצמי,ופשוט לא היה לי כיף \:
ואז אמרו לי שהיום הזה יעבור ושמחר יבוא יום חדש שיהיה יותר טוב .והוא לא איחר ובא.
רצון
אני לא יודעת למה,אבל יש לי רצון מסוים שקשה לי להביע במילים.למעשה אני אפילו לא מבינה מהו.
משהו יושב בי ואומר "רוצה רוצה רוצה...חושקת" ואני לא יודעת מה.אוכל?חוויה?הפתעה?חידוש?מילים?..
אבל אני אוהבת את העובדה שאני כנה,כשמשהו מפריע לי אני אומרת,כשאני רוצה אני אומרת,כשאני צריכה אני מבקשת,וגם עכשיו אני אומרת,אפשר להגיד שמצהירה,שאני רוצה משהו. נשאר לגלות מה.
מוזיקה
אני חלק מהאנשים האלה שלא מורידים מוזיקה. נשמע מוזר אבל אמיתי. נכון,קצת חסר לי כל הקאזה ואימיול,אבל אני שורדת. אני חיה באמונה שזה פחות וירוסים ועומס על המחשב. אומנם המחשב מאט לי וזז כמו צב,אבל עדיין טוב לי ככה, חחח.
עוד סיבה מצוינת ללמה אני שומעת מוזיקה אונליין,זה כי אני אוהבת לגוון,משעמם לי לשמוע אותה מוזיקה,אני לא אוהבת להתרגל לשירים ולשמוע אותם בלופים ימים ושבועות. נכון,יש שירים ואומנים שחשוב לי לחרוש על המילים והלחן אבל לא יותר מזה,ההתלהבות יורדת ויש צורך בגיוון. אולי אני רוצה לשמוע מוזיקה טובה ואיכותית..אולי.
אז היו לי שני אתרים מצוינים למוזיקת אונליין,חוקי לגמרי למי שחשוב לו,ונהניתי מכל רגע. היו.
עכשיו הם תחת תחזוקה/שינוי משמעותי בעיצוב אתר ונדאג לשלוח לכם אימיילים כשהאתרים יעלו שוב.
בולשיט.
עכשיו אין לי מוזיקה,ואני מוטרפת מהמחשבה הזו. השירים שיש לי במחשב לא מעניינים אותי.רובם אני מכירה בעל פה וזה מבאס אותי לשמוע ישן. יש שירים של תקופות שכבר לא כיף לי להסתכל על שם של שיר.
אני צריכה מוזיקה :(
גשמים
אני לא יודעת עד כמה זה מהנה אנשים ללכת באמצע הרחוב בלי מטריה או מעיל באביב(!) בגשם חזק המלווה עם ברד,אבל אני לא אוהבת את זה. עם הכבוד הראוי לחורף יש לציין כי הגיע מאוחר למדי ועבר מהר למדי,אבל טרם חלף \:
זה מעצבן אותי ללבוש 35 שכבות בגדים ואז להתפשט כשמגיעים לביצפר ואז להבין שבעצם התקררתי כי האוזניים שלי קפאו.
והרוחות האלה,רק לפני פחות מחודש חליתי,לא רוצה עוד.
אני רוצה שמש,רוצה בגדים קצרים,רוצה חצאיות,רוצה להשחרר,להתפרע,להפתח לעצמי,להפתיע את עצמי,להכיר את עצמי!
רוצה קיץ :(
לחץ
ממחר מתחילה תקופת הלחץ. אני חוששת
מאוד מהתקופה הזו כי אני יודעת שיבוא רגע המשבר מתישהו.. אני יודעת שאת
רוב הדרך כבר עברתי ושהסוף כבר כאן...אבל לא רואים סוף למבחנים ולבגרויות
הקרבות והעוברות.
שמתי לב שאת כיתה יב התחלתי בהרגשה של סוף שנה- כמו שאר הכיתה שלי. עושים בעיות,משתגעים,לוקחים הכל בקלות.
בהתחלה התעצבנתי על זה ולא הבנתי מה הבעיות שלהם ולמה הם כאלה מבסוטים
מעצמם,אבל עם הזמן קלטתי שאפשר לחפף והכל יהיה בסדר! ז"א לא מבחינה
לימודית כן?..אבל להרשות לעצמי לצחוק על דברים שלא העזתי זה כיף. כשזה
קבוצתי זה עוד יותר מצחיק. אבל עוד שבוע פסח! ואז הלחץ האחרון בא..אני לא
יודעת איך להתכונן לזה,אבל כרגע אני נחרדת רק לחשוב על זה.
בגרות בכימיה,מבחן במתמטיקה,מגן בחיבור,מגן באנגלית בע"פ,בגרות
בספורט,בגרות באנגלית בע"פ. וכל זה עד יום רביעי הבא :) אני סופרמן או לא?
D: אבל נעבור גם את זה.
בקיצור,פוסט זה לא ידע פואנטה.
רק שחרור קטן שלי מדברים קטנים בפנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: