..Just Another Me..

סוףסוף יוצא לי לכתוב...

כל כך הרבה חדש..

כל כך כיף [:

טוב,אז אתחיל מזה שהייתי במפגש ישראבלוג 28.12.05

והיה פשוט...כל כך כיף

פגשתי כל כך הרבה אנשים שרציתי לפגוש..

פגשתי את האנשים שחיכיתי יותר מחודשיים רק בשביל לפגוש אותם שוב...

ולחבק אותם...ולשאול מה שלומם (:

וכמו כל מפגש ישרא, לא ניתן לקיים שיחות נפש שם..אבל עדיין (:

פגשתי שם אנשים שהכרתי,אבל במחשב. חח

היה לי כיף לזהות אנשים ולהיזכר איך הם נראים חחח

פגשתי שם המון אנשים והכרתי המון אנשים!!

(גיליתי שחוץ מבעלי היקר- שי ,יש לי עוד הרבה דורות וסיבוכים במשפחתי הקטנה(כבר לא כל כך..).

מסתבר שיש לי אבא,ולו יש בת,שהיא אישתו של המאהב שלי(^^שאני אוהבת לחבק..)

אבל האבא הזה,הוא גם אבא של אחותי(הביולוגית),שהיא גם איכשהו מאהבת...

קיצר. זה כזה מסובך,שעדיף לא להיכנס לזה חחח

ויש לי כל כך הרבה ילדים..)

לצערי גם לא פגשתי את כל האנשים שהכרתי במפגש שעבר...וזה היה די עצוב ):

אבל לא נורא.

והמפגש הזה...

כל כך עזר לי.

קיבלתי את כל החיבוקים שרציתי..והייתי זקוקה להם..כל כך..

ראיתי את כל החיוכים האלה....וחייכתי בעצמי,כזה אושר ..כיפי.

כל כך התחזקתי.

ולמרות שהיה שם קפוא כמו לא יודעת מה,ולמרות שהיה לי קר למרות שהיתי מכוסה במעילי השחור שנראה כמו שמלה,

כל כך היה לי חמים (:

אני...

אני באמת מצאתי את עצמי בין האנשים האלה..

האנשים שאני לא מכירה...האנשים שאני כן מכירה...האנשים שבאו כדי לפגוש אותי...ולהפך

מצאתי את עצמי בין כל החיבוקים,חיוכים ונשיקות ואפילו קור.

הביישנות נעלמת ברגע שפוגשים את האנשים שם.

הביטחון העצמי מטפטף ממך מרוב שזה הרבה..

אבל זה טוב.

כל כך הרבה זמן חיכיתי לזה..למשהו הזה שידחף אותי למעשים.

כי עכשיו אני אהיה פחות ביישנית,כי אני צריכה להיות עם בטחון עצמי וצריכה להיות חוצפנית כדי להשיג דברים.

אז כך אהיה! (: וכך הייתי במפגש..

אפילו קיבלתי הרבה טישו עם לבבות!!! ^_^ תודה אנשים. אתם נחמדים.

בכל אופן,הייתי שם עד איזה 7 וחצי.

היה כזה כיף..

לקראת הערב נהיה אפילו עוד יותר קר,ואנשים רעדו מרוב קור(תפסיק לרעוד!חיבוק)

אבל בדיוק אז הכרנו אנשים כאלה נחמדים [:

והיה מצחיק! וכיף! וחברה שהיא לא בלוגרית באה והרימו אותה והיא גם נהנתה מהמפגש (:

אני אוהבת אנשים נחמדים,אני אוהבת ערב,אני אוהבת חופש,חיבוק וריסים... ):

בקיצור...

כל כך נהניתי...

רוצה עוד  ):

אני מקווה לבוא ב1.1 ...באמת..

פשוט דפקו לנו שיעורי השלמה בכימיה על הבוקר...וזה עד איזה 2

אבל אני אשתדל לבוא [: באמת!!!

ואולי אז אראה את כל האנשים שוב [:

אני אוהבת אתכם!!!!

ודרך הגב!

שמתי קישורים של הבלוגים שהיו אצלי על הדף ברשימות,תחת הכותרת "אנשים נחמדים מהמפגש"

אם תמצאו את עצמכם,אתם מלונקקים ^_^

ולגבי חופש חנוכה,

אני טוחנת סופגניות כמו שצריך....חחח

החופש עצמו,מעולה...

כל כך נהניתי עד עכשיו ^_^

נשאר לי רק להשקיע בלימודים בחופש הזה,ואז בכלל אהיה מאושרת כמו אפעם.

אבל אסור להתעצל. וחופשים נועדו בשביל להתעצל.

ואז ביום האחרון כולם נזכרים שיש שיעורים ועבודות חחח

אבל לא נורא,לפחות אני חושבת שאני לא העצלנית היחידה ביקום :)

סיכום שנה?

אין ממש...אני רק אגיד שהשנה שלי התחילה בתחילת אוקטובר,ומאז היא נמשכת (:

כל מה שהיה לפני כן,לא חשוב.

אבל עכשיו,כשהשנה מסתיימת,אני לא מרגישה שום הרגשת פספוס..

אני דווקא שלמה עם עצמי. ועם המעשים שלי ועם המטרות והחלומות שהצבתי לשנה החדשה..

אחחחחח הולך להיות לי טוב בשנה הבאה [:

וגם לאנשים שרוצים שיהיה להם טוב- יהיה טוב.

2006 זו שנה טובה [:

טוב. מספיק בולשיט.תראו באיזו שעה אני מעדכנת...עצוב.

אנשים,

דעו לכם.

אני כל כך אוהבת אתכם...

חיבוק ענקקקק לכל אחד ואחת מכם!!!

אתם גורמים לי לאושר!

לולו.

והנה עברו כ10 ימים מאז הפוסט האחרון,

ולא שמתי לב איך הימים האלו עברו...חלפו כל כך מהר..

אני לא מספיקה למצמץ והנה אני כאן,בשלהי 2005...

מצפה למשהו ישן להסתיים..

ולמשהו חדש להתחיל...

מצפה לשנה החדשה בכיליון עיניים,ובינתיים השנה הנוכחית עוברת במהירות על..

ונגמרת..

שבוע עמוס מאוד היה לי..

מלא בהכל..

צחוק,בכי,לחץ מיותר..

אז אתחיל מהביצפר שלי..

שם הכל רגיל,שעות לימוד מטורפות,לחץ והתרוצצות בכל מקום,

עשיתי השבוע 4 מבחנים..ובמקצועות כל כך כבדים..

כימיה,מתמטיקה,תנ"ך ושוב מתמטיקה..

במהלך השבוע עצמו,חזרתי הביתה בשעה 5 אחה"צ ופשוט נשברתי...

קצת קשה לתפקד בשעות כאלה...

מצאתי את עצמי יושבת בערבים ומכריחה את עצמי להישאר עם עיניים פקוחות בשביל לפתור עוד תרגיל,או בשביל לקרא עוד עמוד בספר..

מסתבר שזה השתלם לי,

וכנראה טוב לי עם זה שאני לחוצה ומלאה במעשים...כנראה טוב לי להתעלל בעצמי ולגרום לעצמי ללמוד..

כי אז יש לי מטרה,יש לי יעד מסוים ואתגר שעליי לעבור..

אם זה היה משהו אחר,שום דבר לא היה מדרבן אותי,ולא הייתי עושה את זה...ככה אני.

צריכה שמישהו/משהו ידחוף אותי לקראת האתגרים ..

והיום,כשאני כבר אחרי כל הלחץ הזה,נאנחת בכבדות...ומשאירה חיוך.

כי השגתי את המטרה,וכי הצלחתי לעמוד בלוח הזמנים ולשרוד בלחץ ..

באיזשהו אופן אני איכשהו גם גאה בעצמי, כי לא ויתרתי.

ועכשיו יבוא חופש,ויהיה עוד יותר טוב... (:

מבחינה הרפואית...יש לי כל כך הרבה בעיות רפואיות מסתבר /:

והכל בדם..חח

אז אני אנמית,סבבה,אני כבר לוקחת תרופות...מעולה,

יש תופעות לוואי מעניינות וזה סבבה תרופות J

אני דווקא נהנית מנטילת התרופות האלו (:

אבל בלשכת גיוס שלחו אותי לבדיקות תפקודי כבד,

כי הייתי חולה בצהבת,ומצאו לי כ"כ הרבה דברים חריגים..

עכשיו אני שוב צריכה ללכת לעשות בדיקת דם /:

באמת שכואבת לי היד.. /: חח

ולא מספיק שאין לי דם בגוף,הם גם לא מוצאים את הורידים,אז הם דוקרים אותי ורק אז מחפשים איפה הוריד..

טיפשים.

אבל לא נורא,אעשה הכל כדי לשתות בירה בשקט (: חחח

עד שאזרתי אומץ,ועד שיש הזדמנות מעולה..

אסור /:

...

אבל ניחא (:

עוד יהיו הזדמנויות.

מבחינת אנשים,אני כל כך שמחה (:

אני חושבת שאני בתהליך של התחדשות כלשהי...תודה לאל..

בעצם,תודה לי,ולאותם האנשים ..

השבוע למרות העומס,התחברת להמון אנשים..

רובם לא מהביצפר,וזה כל כך טוב..

והתחברתי לאנשים כל כך שונים..

כל כך חכמים..

מכל אחד ואחת מהם יש לי כ"כ הרבה מה ללמוד..

(ואולי גם הם ילמדו ממני דבר או שניים.. :D )

ואו... הולך להיות לי כיף בקרוב...אני בטוחה.

אני הולכת להפגש עם כל כך הרבה אנשים..

אני הולכת להכיר כל כך הרבה אנשים..

מן הסתם אני גם הולכת להנות איתם מכל רגע...

וזה הולך להיות לאורך כל החופש,

ולמרות שיש הרבה מה ללמוד ...

ולמרות שאני אצטרך לבוא לביצפר בשביל להשלים שיעורים..

אבל זה כל כך שווה להיפגש אח"כ עם האנשים..

אני באמת חושבת שתקופה חדשה בפתח J

אני מרגישה את זה קרב...

אני כל כך מקווה שזה לא לשווא..

אבל אני 99% בטוחה שזה לא.

הולך להיות לי טוב!

כי 2006 זו השנה שלי!!!

הגיע הזמן... (:

אושר קטן..

רגע קטן..

בעצם, כמה רגעים קטנים ורגעיים..

נגרמו והתקיפו אותי ומילאו את ליבי..

כל כך קטן...כל כך שמח...אושר זה דבר נפלא...גם אם הוא בא בעקיפין.

ולחשוב לרגע,

שאני זו..

שכנראה אני זו שגרמתי לזה..

אני כל כך שמחה..

גרמתי לאנשים לחייך היום...

בבוקר..

הערתי את ידיד שלי שנסע באוטובוס לאילת,והיה לו יומולדת..

והערתי אותו כדי להגיד לו מזל טוב..

והוא היה שמח לשמוע ממני..

ואני כ"כ התגעגעתי לזה..

בצהריים..

השגתי סוכריות לשתי החברות שלי,כי החברה האחרת לקחה רק לעצמה.

וזה גרם להן לחייך..

בערב..

בערב הזה..

שני החברים הכי טובים שלי כנראה נהיו זוג.....

הוא...הבנאדם שכל כך חיכה לזה..

והיא...שכל כך זורמת ומקסימה..

הם ביחד!!! ^_____^

וזה גרם לי להיות שמחה כ"כ..

ועוד..

מדהים איך מכל דבר עצוב יוצא משהו טוב..

אני כל כך הבנתי את זה היום...

חברה שלי הייתה כ"כ עצובה..

והיא סיפרה שבכתה כל היום..

והרגישה בודדה,כי לא היה לה עם מי להסתובב בהפסקות..

ואני..אני כל כך מצטערת שאני לא מספיק קרובה אליה כדי לחבק אותה..

כדי להיות שם איתה..להגיד שהיא לא לבד.

שאני שם...בשבילה..

ובאמת,אמרתי לה.. שתתקשר אליי,שתספר לי...שאני אקשיב לה..שהיא תשמע אותי..

אנחנו לא לבד בעולם הזה!!!

ובסוף שיחתנו...היא..חייכה..

היא חייכה חיוך...אמיתי..

ולא מאולץ....

אני מאוד מקווה וחושבת,שהיא הרגישה שהיא לא לבד..שיש לה מישהו לסמוך עליו..

ואני? ..אני פרצתי בבכי..

איזה יום מדהים היום..

פשוט מתחשק לי לחייך ולחבק כל מה שזז..

כי רגעי אושר הקטנים האלה שעוטפים אותי ואת האנשים מסביבי...משמחים אותי כ"כ ...שאני בוכה..

כמה זמן לא הרגשתי את זה...

וכל כך טוב לי עכשיו....כי אני מרגישה שיש לי חברים...סוףסוף...

סוף סוף נוצר אותו המעגל החברתי שכולם דיברו עליו ולא הבנתי מה זה...

סוףסוף אותם האנשים שכל כך רציתי לידי ..כאן..איתי...מחייכים..

אני הסתכלתי היום על אחורה...על מה שהייתי לפני חודשיים...

אני הייתי כל כך שונה..

אני כ"כ השתניתי ...כ"כ הרבה שינויים חלו בחיים שלי..

כל כך הרבה אנשים הכרתי...למדתי להתקרב לאנשים !!!

התאהבתי באחד ואחת מהם....למדתי להראות אהבה ע"י אותו החיבוק החם שמעניקים לאנשים אמיתיים...

למדתי כל כך הרבה דברים...

אני חושבת שבאופן כלשהו,התחלתי לראות את הדברים אחרת,להביע את דעתי בנושאים שלא ידעתי שאני חושבת עליהם, דעות צודקות. שכולם אחר כך יושבים ולא מבינים מאיפה המחשבות האלה יוצאות לי..

והנה עכשיו,

אני בוכה מרוב האושר המציף אותי...כי זו הדרך שלי לפרוק את זה..

ואני לא בכיתי לפחות חצי שנה..לא מהלב..

והבכי פורץ,ואני לא מנסה לעצור אותו...כי אלו דמעות האושר..אותם רגעי האושר הזעירים..

שעשו לי את היום..או אפילו את השבוע..

ועכשיו,

עכשיו אני אלך לישון עם חיוך...

אותו החיוך שבלבל אותי זמן רב...

ועכשיו..

זהו חיוך אמיתי...כי אני יודעת מהו מקור החיוך...

הוא מאותם האנשים שהזכרתי קודם, אותו הידיד שיש לו יומולדת,אותם החברים הכי טובים שלי שמצאו את עצמם ביחד,אותה החברה הקרובה שלי...שתחייך מחר...

אני כל כך אוהבת ...

כל כך...

וכל כך מאושרת בשביל כולם!!!!

ואתם?

אתם תראו...

כי החיים תמיד מפתיעים...!!!

אז תחייכו!

כי אתם יכולים..