..Just Another Me..

כן שוב אני..נפתחת,לאנשים,לעצמי

שוב נתקפת במצבי רוח משונים במשך השבוע

שוב מרוצה מהיום,ובין רגע מתה שהיום יסתיים כדי שיבוא יום אחר..שמח יותר

וואו כמה מוזר היה לי השבוע,

אסור לי ללכת לישון מאוחר ):

אסור לי להרדם בשיעורים

אסור לי ללכת לישון בצהריים אחרי הביצפר..

אבל די עם הפסימיות.

אתחיל מזה שהמזג אוויר השבוע היה פשוט מדהים!!!

וואו יום חמישי היה יום כיף..

באתי בחולצה קצרה ולא היה לי קר אפילו לרגע,

יום שישי היה יום שמשי קיצי ככל האפשר..היה כיף :)

מרץ יהיה חודש טוב,מכל הבחינות!! ^^

סוףסוף אני מתחילה להרגיש שאני משתחררת...

סוףסוף קרן של שמש זוהרת אי שם עמוק בתוכי

מקנה לי תקווה מסוימת לשינוי מהותי שיבוא..שינוי אופטימי

זה בא ברגע שבדיוק אני זקוקה לו.

כל כך צריכה את זה..

משהו שימלא אותי באנרגיות לא נורמליות שאוכל לתפקד כמו שאני רוצה..

אוח נו ,כמה שאני צפויה..תמיד כותבת על זה -.-

עם הזמן גם אני מגלה שאני אוהבת את עצמי יותר ממה שחשבתי,

או שאני מתחילה את כל זה עכשיו..

פיתחתי תחביב מוזר להצטלם

כנראה שאני לומדת לאהוב את עצמי כמו שאני..ולא כמו שהייתי רוצה להיות..

אני מניחה שזה די הישג בשבילי :)..

גיליתי גם שאני יודעת לצלם :)

יוצאות תמונות לא רעות בכלל כשאני מצלמת [:

הותקפתי בשיעמום לא רגיל השבוע..

לא יודעת למה

כנראה בגלל חוסר הקשר עם האנשים שאני אוהבת.

נו מה לעשות שהאנשים שאני רוצה לשמוע מהם לא מתקשרים..

כן,אני מתקשרת..כן אני מנסה ליזום לדברים

אבל זה לא בא מצידם,מה לעשות...לא נורא :)

וכאן למדתי שלא צריך לקוות ולצפות כשאומרים לך "אני אתקשר מחר"

"אני אדבר איתך" "נדבר כבר".

ציפיות שווא...כל זה לשווא.

ואם כבר מדברים על זה,

הטענה שלי על הנושא מתחזקת יותר ויותר..

אני כל כך בטוחה שכשאני אתאהב אני אגרום לבנאדם הזה להיות מאושר..

הוו כמה שאני אספק אותו [: אני אגרום לו לצעוק משמחה שהוא מחוזר על ידי :)

יש לי את הרצון העז הזה לראות מישהו שמח,מאוהב,כיפי,ישיר,צנוע,ביישן,נועז,בוטח,אמיתי לידי..

אני עוד אוכיח למישהו שאני מיוחדת!

ובינתיים?צריך להתאהב (:

I will make you happy one day!

סוףסוף מוצ"ש נורמלי..

(והנה בא לו פוסט פקאצי)

סוףסוף בילוי מושלם עם חברות.

הלכנו לנו לחגוג את יומולדתה של אחת מאיתנו.

מהר מאוד מצאתי את מקומי שם משום מה.בטח איך לא,ועוד אחרי היין ששתיתי כמה שעות לפני המסיבה

(כן,המשפחה שלי נפרדה מיום שבת לעוד 6 ימים,אוכלים-שותים יין. ככה מלמדים אותי לשתות..אומרים שעכשיו אשתה קצת ולאט לאט אלמד לשתות)

ראיתי שם בנות שלא ראיתי בדיוק שנה שלמה

.פשוט עצוב לראות איך הקשרים החזקים שהיו פעם נחלשים מרגע לרגע,עוד שנה ואני אראה חברות שלי ולא אזהה אותן ):

טוב אז קיצר,כשבאתי לשם...דפקנו איחור טיפוסי ואופייני של איזה חצי שעה (: .

טחנו קצת חטיפים ואז כלת היום הוציאה בקבוק ליקר והתחילה למזוג כוסיות חח

טוב,שתינו.

כל אחת כוסית אחת.סבבה,אבל כלת היום שתתה 8 כאלה.

פחדנו שהיא תירדם לנו. אבל להפתענו היא הייתה היפראקטיבית יותר מכולנו. עד שהקיאה חח

הביאו פיצות,אכלנו פיצות ויצאנו לדרכינו להסתובב.נשארנו 6 בנות.

מהרגע הזה כל אחת מאיתנו הרגישה משוחררת...צעקנו ברחוב,צחקנו,רבנו,שרנו,הצטלמנו המון!

הכי מצחיק,שבאנו לעזריאלי ממש מהר,שם סתם הסתובבנו וכאלה..

רק שם ראיתי חצי מהביצפר שלי.. אי אפשר לנוח מהם -.- בחיי.

ראיתי שם גם את הבנאדם שהכי לא ציפיתי לראות. שוב,אחרי כמעט שנה שלא ראיתי אותו.

הוא די השתנה,אבל לא השתנה :)

טוב אז באנו בלי בושה אח"כ וצילמנו אותו [:

ווהו אפילו נראה לי שאתמול הגשמתי עוד חלום בתת מודע שלי.

הסנפתי את הבושם שאני כל כך אהבתי לפי העטיפה..בושם לגבר(וגם לאישה)

Burberry Brit

ואז אמרתי לעצמי,כשיהיה לי חבר אני פשוט אשפוך עליו את הבושם ואסניף אותו [:

אוךךך הריח הזה כ"כ עושה לי את זה ): אני רוצה כזה בושם.לגבר.

בקיצור,היה לי כזה כיף..

סוףסוף הרגשתי שאני משוחררת ..

שאני יכולה לצחוק ולחייך ולצעוק ולשיר ואפילו להנות מבקבוק ליקר!!

וואי עכשיו אני יודעת איך זה מרגיש (:

בטח יהיה כיף להשתכר איתי חחח

אני באמת צריכה לעשות דברים שאני רוצה,בלי לתכנן אותם..

כי רק אז אני באמת נהנית,רק אז אני מרגישה "חיה" גם אם זה לזמן קצר מאוד.

אני מעריכה מאוד את הזמן הזה,

שבו אני יכולה להיות הכל.כל מה שארצה.כל מה שתמיד רציתי.

להיות אני.

אוף איזו תקופה מבאסת אנ'לא יכולה..

טוב,אז יש קצת הפוגה בלחץ,ובמבחנים,כמובן ששבוע הבא שוב הכל מתחיל..

כמובן שיש לי להגיש עבודה באנגלית שבקושי יודעים מה נושא העבודה..

בכלל,אנגלית זה המקצוע הכי אהוב עלי בביצפר.

אנגלית זה ...שפה כל כך יפה,עשירה,עדינה,אגרסיבית בו בזמן,אני מעריכה כל מי שמשתמש בידע שלו בחכמה.

אבל המורה שלי הורסת לי את הכיף שבמקצוע..היא פשוט לא יודעת ללמד,להשתלט על כיתה,להעביר שיעור.

לא אוהבת אנשים כאלה.

הם לא החלטיים.

ולכן נותנים לתלמדים שלהם להשתלט להם על החיים,ואז מתלוננים שזה דור חוצפנים.

כל השבוע היה יבש יחסית.היום היה סה"כ נחמד.מגוון לשם שינוי.

פגשתי ידיד שלי שלא ראיתי המון המון זמן.

בהתחלה היה מגניב...אח"כ נחמד.

אח"כ לא.

פשוט לא..

חוסר טאקט באוויר.לא אווירה כיפית.

שיעמום טוטאלי תוקף אותך ברגעים שאתה לא מצפה להם.

שונאת ששומעים אותי,ולא מקשיבים לי.

שונאת שלא מבינים מה אני באמת רוצה.

או מה אני צריכה.

שונאת שאני לא יוזמת דברים או ההפך לשם שינוי.

שונאת שלא הולך לי כמו שאני מתכננת.

אוךך הבטחתי לעצמי לא לתכנן ): ..זה רק מחזק את המשפט:

עם גודל הציפיה גדלה האכזבה. כמה שמרפי צודק ):

קראתי היום ספר שלם עם 193 חוקי מרפי. השכלתי מעט.

ראיתי סרט "רק ידידים"..סרט צפוי למדי.לא מרגש במיוחד חח אבל חביב.

גאד כמה הייתי רוצה לשנות דברים...

כי נמאס לי מכל כך הרבה...

אני צריכה ללמוד להיות יותר משוחררת..

כל כך קל היה יכול לחיות ):

שונאת להיות רצינית לחוצה סגורה ומפוחדת.

שונאת שחושבים שאני שקטה וביישנית וחסרת אופי מיוחד

שונאת לשמוע את זה מאנשים שאני כל כך אוהבת,שכל כך אכפת לי מהם..

טוב זהו,עוד חודשיים אני 17. ואני לא אהיה לבד :)

אחפש לי מישהו שירצה אותי באמת,שיאהב אותי כמו שאני.

שיקשיב לי גם אם אני מדברת שטויות.

שיתייחס לכל מילה שאני אומרת.

שיהיה אדיש במקרים מסוימים.ויגרום לי לרצות להשיג את הנקודה,בה הוא לא יכול להיות אדיש יותר.

שיגיד לי שהוא אוהב אותי רק כשהוא באמת מתכוון לזה.

שיגיד לי מילים שיגבירו את דופק הלב שלי.

שאני אתרגש בכל פעם שאנחנו מחזיקים ידיים..

שאני אראה במבט שלו כמה הוא רוצה,אבל משתדל להתאפק..

אחפש לי מישהו שאני אראה בו אהבה וזה יהיה הדדי.

מישהו שאוכל לגרום לו לחייך כל היום,לשמוח,לשכוח מהכל ולהתרגש כל פעם שהוא איתי.

ואחרי היום,אני עוד יותר נחושה בדעתי לעשות זאת.

די לי לחיות בבאסה.

לא עוד!

ועכשיו,