..Just Another Me..

חחח הם אפילו הביאו לי נשיקה בלחי כשהלכו [:

אוך אני צריכה לעשות כיף חיים כבר!

אני התייבשתי.

כל כך התייבשתי.

זה אפילו לא ריקנות...

זה שיעמום טוטאלי..

זה סופש של סתם...אין מטרות..אין כלום

שכחתי מתי יצאתי מהבית בערב ונהניתי מזה.

אני צריכה להתחיל לצאת בערב עם אנשים. חייבת :/

אסור לי להיות דבוקה למחשב

אסור לי ללכת לישון בשעה2 בלילה..אסור לי גם ללכת לישון בצהריים ):

אני צריכה לעשות לעצמי לוח זמנים נורמלי,מוגדר,ומסודר.

אני צריכה למצות את החים ואת הימים ואת השבועות ככל שאני יכולה.

וזה מה שאני אעשה.

בא לי להתרגש ממשהו ולא לבכות כמה שאין לי ממה להתרגש..

אז זהו. פוסט בכיינות מסתיים פה.

וכאן מתחיל החלק האופטימי יותר :)

מחר יש פגישה ראשונה עם משלחת פולין שלי.

רוצה להכיר אנשים ולהתחבר אליהם. נראה מה יהיה מחר!

ולמרות שפולין זו חוויה קשה וגורמת לאנשים להשתנות..

אני הולכת להנות שם.בגדול.

מחרתיים יש שוב צו התייצבות ואולי ישנו לי את הפרופיל 24 שלי :)

Find PLUS in every MINUS

Thats what I have to do..

You're my Honeybunch,Sugarplum

Pumpy-umpy-umpkin,You're my Sweety Pie

You're my Cuppycake,Gum
Snoogums-Boogums,You're the Apple of my Eye

And I love you so,and I want you to know

That I'll always be right here

And I love to sing sweet songs to you

Because you are so dear!

מצאתי את האופטימיות שלי!!

^_______^

דווקא נחמד לי סה"כ,

בפורים בביצפר היה חביב,מצאתי את עצמי מחופשת ברגע האחרון,הייתי מלאכית חחח

אחותי הייתה סקייטרית,חברה אחת כלה ועוד 2 חברות שלי צועניות :)

כמה נחמד שהתחפשנו,

נראה לי זו הפעם הראשונה בחיים שלי שהתחפשתי למשהו שאפשר לזהות!

נכון,כמה לא מקורי מצידי להתחפש למלאכית,אבל לאףאחד לא היו כנפיים כמו שלי!!

ועכשיו אעבור למפגש ישראפורים.

באנו לשם ב1 וחצי,היינו 6-7 אנשים.

הלכנו לגג,היו אנשים,לא מלא מלא כמו במפגשים שהיו לפני כן,אבל היו די הרבה.

משום מה זה חשבתי שמפגש בפורים יהיה שונה,זוהר ומלא בתחפושות.

אכן כך היה,אך משום מה הוא לא היה שונה מכל מפגש ישרא אחר,

אלא יתלהבו ואולי יתנו חיבוק על זה,או לפחות חיוך :)

היה לי נחמד לפגוש אנשים,

היה לי נחמד להכיר כמה אנשים חדשים,

לחייך הרבה,לחבק הרבה,לצלם הרבה,ואפילו לצחוק מעט הצלחתי!

וואו,התגעגעתי הרבה...להרבה אנשים...הגעגוע הזה,הציפיה לפורים,חודשיים וקצת יותר...

ראיתי הרבה אנשים שרציתי לראות :) הם העלו בי חיוך הכי רחב שאי פעם יכול להיות(כמעט כמו חיוך יופלה!)

הם דאגו להעניק לי חיבוק שרציתי,וזה שימח אותי מאוד! כמה אפילו אמרו שגם התגעגעו אלי..

זה היה נחמד מאוד,מסתבר שיש לי זכרון ויזואלי טוב [:

סה"כ היה לי נחמד במפגש,לא קר מדי,לא חשוך מדי,היה נחמד (:

Thats what I went home with.

I've waited,for so long..

I hate when I miss people so much

I have this strange need to drown in real embrace.

to feel protected for once,maybe even loved,

and feel wanted by someone.

I have to be surrounded by these arms in which I'll be granted by new strength

and i can't do anything to make them come..and give me what I want.

I even dont know what makes me write this stuff,and in english!

I just miss it too much!

Replaceable

It's cynical

Call me useless; just you wait

Put me down and call it fate

Broken bridges, wasted hate

So just stand beside your man

The boy ain't wrong

Act like I never turned you on