בדירה קטנה, חשוכה מעט
לא רחוק מכאן, בסימטה בצד
גר בחור אחד עם אישה אחת
חיים מכל הבא ליד
נישאים הם סחור וסחור
הוא גיטרה, היא כינור.
מחליפים מיתר כשהחורף בא
היא תולה מבט, הוא שוקע בה
ואחר כך יד, נגיעה קלה
נשיקה באויר הוא שולח לה
מסתלסלת סחור וסחור
כמו גיטרה וכינור
הוא על זמן והיא על אור.
בלילות שישי, במוצאי שבת
אוהבים הרבה, מדברים מעט
מנגנים דואט ובבת אחת,
הצלילים עולים והלב נרעד
נישאים הם סחור וסחור
הוא גיטרה היא כינור.
כשהקיץ בא הם פורשים כנף
בעקבות חלום שחלמו בסתיו
והם לא אמרו אם הם יחזרו
מהרי נפאל, מערבות פרו
נודדים שם סחור וסחור
הוא על זמן והיא על אור
עם גיטרה וכינור.
בדירה קטנה, חשוכה מעט
לא רחוק מכאן בסימטה בצד
גר בחור אחד עם אישה אחת...
התכונה הזאת כלכך מגעילה אותי זה מלחיץ אותי
למה זה ככה?
זה מפחיד אותי כל כך שאני לא יכולה לקרוא לזה בשם ואם מישו יודע מזה הוא בטח היה חושב שאני קצת מגזימה,
אבל אני לא.
זה מסובך כי זה הוא ודווקא הוא..
נו באמת,
למה לי?
צמרמורת
ברררר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
