איך זה ששקר קטן ששיקרת לפני הרבה זמן יכול לתקוף אותך מכל החזיתות פתאום אחרי כלכך הרבה זמןן?
מה פתאום הם מדברים על זה?
הם עוד יעלו על זהה...ואני כלכך לא רוצה להיות שם שזה יקרה כל השכבה תצחק עליי...כל הכתה זוכרת את זה ואני לא מבינה למהה..
מה כלכך מעניין אותם בשטויות כאלה ישנות?
אני מתה לעוף משם כברר!
נמאס לי הייתי צריכה לקום וללכת שנה שעברההה....זה מגיע לי.
למה אני לא יודעת להיאבק על דברים שאני רוצה?
אם אני רציתי את זה הייתי צכה לקום וללכת,אין אף אחד אחר להאשים עכשיו..אם התהליך טיפה קשה אז מוותרים?
תורידי כבר את המבט המבוהל הזה מהעיניים שלך...די כבר!
אני כל כך חסרת ביטחון עצמי שכל דבר שאומרים לי אני תמיד מחפשת איפה זה שקר..איפה זה טקטיקה לעבוד עליי..אני תמיד נזכרת בדברים שאני עושה וחושבת מחשבות כל כך טיפשיות...באובססיה
זה מוגזם..אני שונאת את זה
באלי שהקפיצות האלה יפסיקו..אני חייבת להירגע..אם הן נרגעות לשניה אני ישר חושבת שהן יבואו ממקום אחרר אוףף!!
נמאס לי כבר גם מלחשוב עליו..זה יותר מדי מעצבן לחשוב על משו שלעולם לא יהיה שלך..אני מריצה שיחות שלנו בראש..מדמיינת את עצמי מתקשרת אלייך,כבר כמעט התקשרתי..אבל אני מפחדת מהתגובה שלך..אני לא אעשה מעצמי צחוק..הלוואי ואני אראה אותךכבר...אני לא באמת אוהבת אותך,
אני פשוט לא מכירה בנים שמתייחסים ככה לאנשים..אני בכללי לא מכירה כאלה אנשים.
רוב הסיכויים שרובכם לא יודעים על רוב הנושאים שבפוסט הזה אבל אני אשמח לדעת מה חשבתם בכללי
מחר טיול,
שקד!