וואי זה כזה מוזר..אני לא חשבתי שזה יקרה לי.
מלא זמן לא הרגשתי ככה..
אולי אפילו אף פעם..
וזה מביך לכתוב על זה...
זה מביך אפילו לחשוב על זה?!
מתי הפכתי להיות אחת כזאת?
ולא שזה משהו רע...
זה גם לא ממש מוגדר!
אבל זה פשוט ככה....
זה הרגיש כל כך מציאותי..אבל מציאותי בצורה הטובה..כלכך קיוויתי שזה באמת קרהה ושקמתי וראיתי שאני במיטה באכסניה הכל הרגיש כלכך מוזר.
כאילו ואני סוף סוף מבינה למה אנשים מתכוונים...אין לזה גבולות,זה לא משו שטחי,זה באמת אחד הדברים החשובים ביותר
אולי אפילו הכי חשוב.
ושאני רואה אותך...אני כאילו משתנה בשנייה,וזה כזה מוזר...כאילו זה לא מישו שאפשר כזה לצפות שיגמגמו לידו או משו כזה...
וואי אני לא יודעת אבל זה ממש מביך אותי להגיד את זה...להגיד את כל הדברים האלה...הידיים שלי רועדות שאני כותבת את זה..ולא שאתם מגיבים בדרך כלל...אבל אם היה למישו תכנון להגיב,בקשה רק לא לפוסט הזה.
ולא משנה לי הפעם בכלל מה אנשים חושבים...או מה חברות שלי אומרות.
מבחינתי באמת שאתה יפה ומצחיק וחכם ונחמד....ואתה בעיקר נותן הרגשה ממש טובה...
הלוואי ויכולת לדעת את כל זה....
מה ניראלכם בכלל?(בשביל ירדי)
שקד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
