מכירים את זה שאתם לא רוצים לחשוב על משו אז אתם רק חושבים עליו יותר ויותר?
מכירים את זה שאתם נכנסים לתוך פנטזיות עד שאתם ממש מסוגלים להרגיש אותם,והן הופכות להיות כמו המציאות שלכם?
מכירים את זה שלא משנה כמה שכנעתם את עצמכם שזה עבר ברגע שהוא רק יקרא בשמכם אתם תרוצו אליו בחזרה?
מכירים את זה שלא משנה מה אתם עושים את רק חושבים כל הזמן איפה טעיתם?
מכירים את זה שאתם מנסים לשכנע את עצמכם במשהו לא קיים?
מכירים את זה שאתם חייבים להוכיח רק לעצמכם שאתם באמת טובים בזה וזה לא רק אשליה?
מכירים את זה שצריך לחזור ולבדוק אם באמת יש לך עוד חברים?
מכירים את זה שהוא כבר הלך מזמן אבל אי אפשר להפסיק לאהוב אותו?
מכירים את זה שאתם יודעים שלא משנה כמה תשדלו וכמה תחשבו שהצלחתם בסוף תגלו שנכשלתם?
מכירים את זה שאתם עושים עם מישהו שיחה ארוכה אחרי הרבה זמן שלא דיברתם?
מכירים את התחושה של לקבל חיבוק מחבר טוב?
מכירים את התחושה שהתקשרו אליך רק כדי להגיד היי?
מכירים את זה שנותנים לכם מחמאה שהיה לכם כלכך חשוב לשמוע?
מכירים את זה שאתם חוזרים הביתה עם חיוך מרוח על הפנים כי באמת היה כיף בבצפר היום?
מכירים את זה שאתם מסתכלים על תמונות מהעבר וחושבים כמה הרבה יותר טוב היום?
מכירים את זה שפותחים את המחשב ורואים שאחד מהבלוגים שאתה אוהב עדכן?
מכירים את זה שקר מאוד ואתה יושב עם שמיכה ורואה טלוויזיה?
אני מכירה.