It’s just two of us =]

דבר ראשון,

האבא השני שלי הולך להיות בהישרדות!

דייייי הוא כזה טובבבבב (:

משהו כאן מפורר, מפורק, לא שלם, חסר.

זהו מן מעגל שאף פעם לא נסגר..

מן תחושה של מועקה.

מה זאת רק אני?

לא כייף.

אתם יודעים מה,

הלוואי והיה בי את הרצון הזה של ההתחלה, ההשקעה..

ואז היה טוב. אני בונה מסביבי חומות מיותרות בהחלט.

למה אי אפשר להביט לעבר העתיד מבלי לחיות בעבר?

נקרעת.

בא לי לשפוך את הלב,

ואני יודעת מה אני צריכה.

אם רק המשחק הזה היה הוגן.

המשחק שכולנו מנסים לשחק אותו..

אני מחכה לאיזו התפכחות שעתידה לבוא.

אני צריכה פשוט להפסיק לחשוב. או לשנות את הכיוון.

"מחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. בשעה שאתם חושבים מחשבות,

הן משוגרות החוצה אל היקום, ומושכות באופן מגנטי את כל הדברים

הדומים להן שנמצאים על אותו תדר. כל מה שמשוגר החוצה חוזר אל

המקור - אליכם."

לילה טוב..

דרי, יפה שלי..

אני לא צריכה בכלל להסביר לך מה את בשבילי.

את אחת מהאנשים היחידים שאני באמת באמת יכולה

להגיד שהתמזל מזלי, ושזכיתי להכיר אותם.

מאמי שלי,

אני לא יודעת לכתוב יפה..

או להביא אותה בברכה מפציצה עכשיו..

אבל, אני מאחלת לך את כל הטוב שקיים בעולם הזה!

שיהיה לך המון מזל טוב, שהחיים יאירו בפנייך

רק את הדרכים הטובות, והיפות

ושיהיה לך רק טוב (:

אני אוהבת אותך בטירוףףףף מאמילה!

הכל קורס,

הכל חומק מבין האצבעות,

חסר לי,

גם כשטוב אז לא.

אני מונעת מעצמי סתם..

למה זה צריך להיות ככה?

את הנשמה שלו הוא חייב לי.

מחשבות שנויות במחלוקת.

מעורפל.

מה אני בובה?

דבר אחד אני יודעת, זה עוד לא נגמר..

והשיר הזה רק גורם לי ל..

התוצאות ידועות מראש,

וקטע, שגם אני יודעת הכל מראש..

שום דבר לא נסתר כאן.

גם אם תנסו לא יצליח,

אז מאמילה, אל תנסי להתייפיף כמו תמיד..

אני יודעת. זה זמני..

אבל אמון נבנה בדיוק בזמן הזה, והוא שם המשחק שלי.

בא לי כבר להיזרק באיזה חור לשבוע.

לטוס, להיות רחוקה מהכל, מכולם,

שרק האמיתיות יהיו איתי,

ונהנה. נהנה מכל רגע.

זה עוד יהיה, ואני רק מחכה לטיסה הזו..

כמו האור שבקצה המנהרה.

לילה טוב?