זו התקופה הכי הזויה בחיי..
תוך חודשיים הספקתי להתאהב מחדש בבנאדם הכי מדהים בעולם,הספקתי להתוודא על הדברים
שהסתרתי במשך שנים,דברים שלא האמנתי שיקבלו ודי צדקתי.
בכיתי את נישמתי שזעקה החוצה,דמיינתי את עצמי מאבדת את חיי ומסירה את הכאב העצום שאספתי
בתוכי.חוויתי ימים שבהם מצב רוחי השתנה מרגע לרגע,התמלאתי באושר,עצב,כעס,אכזבה,יאוש,תקווה,
געגועים וכמיהה עזה.
אבל,איכשהו מצאתי את עצמי והמשכתי,המשכתי למרות שהכאב היה חזק,אנשים התאכזבו ממני ואני מהם,
עברתי המון דברים כואבים והתמודדתי עם השדים שהיו בתוכי.
עדיין אני מחפשת תשובות,מחפשת דרכי מילוט,דרכים להמשיך ולתקן הכל,לחיות קצת בשלווה,להנות
מהדברים הטובים שכן יש לי,אבל זה לא כל-כך מצליח.בכל פעם צצה בעיה חדשה,עוד איזה מכשול שגורם
ליאוש סופי.
בנוסף לכל התסכולים הפנימיים שלי,אין לי זמן לחיות!מוקפת בלימודים מ8 בבוקר על 10 בלילה,המון מטלות
שמתאספות ותוקפות אותי מכל מיני כיוונים,הורים שלוחצים עליי ומוציאים לי את החשק לחיים,חוסר זמן והמון
מכשולים לראות את האנשים שאני אוהבת ורוצה להלות איתם את זמני.
אך בניגוד לכל הדברים המעכירים שסביבי,יש לי את החברות הכי מדהימות שבעולם ואני יודעת שהן תמיד יהיו איתי
למרות שאין לי כל-כך זמן לדבר איתן לאחרונה,אבל אני יודעת שהן תמיד שם בשבילי.בנוסף יש לי כלבה מתוקה
שמזכירה לי בכל יום למה וכמה אני אוהבת אותה ומציפה אותי באושר כל פעם מחדש.
ואחרון חביב יש לי מישהו שאני א+++ת בכל ליבי שאני יכולה לדבר איתו ולהציק לו כל הזמן..
ולסיום,הכי טוב להישאר אופטימיים.אמנם יש חוויות רעות וקשות בחיים וחייבים להוציא את הרגשות החוצה צריך
לעשות השתדלות לאחר מכן לחשוב על הדברים הטובים בחיים ובעזרת זה להמשיך הלאה עם חיוך מרוח על הפנים =]
!...If you will try to be happy you will succeed