התלבטתי. האם להשאיר את הפוסט שאת כתבת, או לכתוב אחד חדש

אני מניח (לא רוצה להגיד יודע) שתבואי להסתכל כאן אחרי שתחזרי מהאימון... אולי כ"הוכחה" לאהבתי

אז להסתכל כאן על מה שכתבת לי אולי היה מזכיר לך את הרגשות שלך... ושלי.. זה שמתחתיו...

אני לא מבין למה התפרצת קודם...

במבט לאחור אני רואה את ההתחלה של זה, בהנחה שהייתי שם בשביל לראות אותה...

אבל אני עדיין לא מבין למה... :(

אני מדמיין את עצמי בתור קיר, שמסוגל לספוג את המכות הרגשיות האלה... אבל זה לא פחות כואב. ואני מפחד שעוד כמה שיחות כאלה ואני אתחיל להישבר

קארין... אני אוהב אותך. ורק אותך. אין עוד מישהי שעבורה הרגשתי או אני מרגיש את מה שאני מרגיש כלפייך.

את אומרת שאני לא אוהב אותך. יודעת מה? יכול להיות. אולי זו לא הייתה כוונת המשורר כשהגדירו את המושג אהבה. מאיפה לי לדעת? זו הפעם הראשונה שאני חווה את זה באמת. אבל אני רוצה להיות איתך. אני נהנה לדבר איתך. אני מתגעגע אלייך כשאנחנו לא מדברים. (הייתי מפרט עוד כמה דברים אבל הם לא מתאימים לכאן)

לא, אני לא מתקשר באמצע, תחילת או סוף היום. לא כל פעם. למה? כי בסוף היום, אחרי שאני מסיים לדבר איתך באינטרנט, אני הולך לישון. בתחילת היום, אני מתחבר לאינטרנט ובודק אם את כאן. ובמהלך היום, אני באינטרנט, מדבר איתך.

קארין, איך קוראים לרגש הזה שגורם ללב לקפוץ כשאני חושב עלייך?

הסיבה היחידה שאני לא מדמיין אותך כל הזמן היא שאני לא יודע כמעט איך את נראית! אני מדמיין רק את הרעיון... משהו ערפילי.. בלי פנים.. בלי אנשים.. רק את הרגשות

אני לא יודע אם את נהנית מהכוח שיש לך עליי... אם את משתמשת בי בתור דרך להחזיר לכל אלה שפגעו בך..... מנצלת את האופי שלי כנגדי. כי את יודעת שאני לא אפגע בך. אני אעדיף להיפגע. אני אעדיף לסיים את כל זה. אבל אני לא אעשה משהו שיגרור פגיעה בך. לא במודע. לא ברצון. אף פעם.

אמרת שאני לא אומר מספיק שאני אוהב אותך. אבל אחר כך את אומרת שאני לא יודע מה זה, שאני לא אוהב אותך, שאמרתי שאני לא חושב שאני אוהב אותך. את יכולה להיות עיתונאית. עיוותת את מה שאמרתי פעם. נכון, בהתחלה אמרתי שאני לא בטוח מה זה, אם זו אהבה. את יודעת לאיזו מסקנה הגעתי? שלא אכפת לי איך קוראים לזה. זה שם. זה קיים. אבל איזה טעם יש לי להגיד את זה אם את לא מאמינה לי?

אז אני אגיד משהו שאת לא יכולה לעוות :( למרות מה שעשית ואמרת לי היום, אני מתגעגע אלייך. אני אחזור לקראת עשר הביתה...

אני חושב על ציטוט ממה שכתבת כאן. על כך שעשית איתי כל כך הרבה טעויות. ליד שאמרת שאני בנאדם מקסים, שאת אוהבת אותי. מחזק אותי. נותן לי להאמין שזה יעבור. נותן לי תקווה. אבל זה כואב...

בכל זאת אני אגיד. אני אוהב אותך.... :(

רועי פגוע