עוד חודש עבר...

חודש אחד קרוב יותר לשחרור :)

עוד מעט כבר נתחיל להריח אותו...

אז מה היה לנו החודש?

קודם כל, ועדיין, יש שביתה ארוכה (מדי)... אי אפשר ככה שכשאני חוזר הביתה, אחותי בחופש... איפה היתרון של השירות שלי בצה"ל???

אני רוצה בית ריק בחמישי וראשון!!!

P:

תכל'ס, לדעתי כל העובדה שהשביתה ארוכה כל כך פוגעת גם בתלמידים (לא שאני חושב שאכפת לכם כל כך להיות בבית... חח)... ובייחוד בסטודנטים שעוד פעם לא לומדים... והעומס שיהיה להם...

עד כאן אקטואליה...

מה עוד חדש?

אמממ... בסך הכול היה חודש שקט, לא קרה יותר מדי... חגגתי לחברים יום הולדת, יצאתי לשטח בצבא...

אה שבוע שעבר היו לנו כמה פעילויות מעניינות, קצת הליכה עם משקלים על הרים... רק בגלל בעיות צוואר שיש לי יצאתי לזה רק פעם אחת (צריך להיות עם קסדה על הראש במשך ~8 שעות, וזה גומר אותי...) אז לפני היציאה הביתה ישנתי!!! בחודשים האחרונים אנחנו יוצאים לשטח גם לפני הבית, אז בין רביעי לחמישי אני ישן שעתיים - אחת בשטח ואחת בנסיעה באוטובוסים, מצטבר בין הנסיעות...

עוד משהו, קניתי בסופשבוע Nintendo Wii, כמתנת יום הולדת לעצמי מההורים שלי :) אבל אחרי משחק אחד הוא נתקע והפסיק לזהות משחקים.... אז ... באסה לי...

החנות בגבעתיים אז בעייתי לנסוע לשם...

אבל... אחרי טלפונים ובירורים ושאר שמחות, אבא שלי יסע לשם מחר בערב ובתקווה שיסדרו את זה...

ושלא יהיה יותר כאב ראש...

לאלה שלא יודעים, Nintendo Wii זה הקונסולה לטלוויזיה שהשלטים שלה מזהים תנועה... דבר נחמד מאוד :)

ואמממ... מה עוד?

לפוליטיקה אני לא אכנס כי אין לי כוח לדבר על זה או להיזכר מה היה החודש :)

וזהו, שמרו על עצמכם כולם :)

רועי

לסיום, שיר שסיימתי עוד בחודש שעבר רק שכחתי להעלות אותו למחשב

את השיר הזה התחלתי לכתוב ביוני שנה שעברה... רק נתקעתי באמצע... ואז חודש שעבר ניערתי ממנו את האבק וסיימתי אותו :) מקווה שהוא יצא בסדר...

שלהבת הקיץ

=========

שלהבת הקיץ מתחילה לה לדעוך,

ונשיפת החורף מקפיאה את הזמן;

ואני כאן נשאר, מבודד, מסוגר,

שבור מכאב האובדן.

החלומות, התקוות, כל העולם...

נשברו, התרסקו באותו רגע מקולל.

לעולם לא אשכח את המלאך

שלקחה איתה את חיי.

אני עוד זוכר איך פעם הרגשתי,

כשלראשונה נפגשנו, דיברנו, אהבנו.

הבטחנו, שלא ניפרד לעולם.

הבטחנו.

אך המציאות בנו לא התחשבה,

וכל מה שנשאר לי ממך היא רק האהבה,

אותו רגש מופלא שבהתחלה היה לי הכול.

וכעת, היא רק דוחפת את ראשי לים השכול.

למה היית צריכה ללכת?