עדכון זמני...

כרגע רק שיר שכתבתי אחרי חצי שנה של יובש...

מקווה שמישהו יצליח להבין את האנגלית ^_^

Twisted Truth

==========

What need I say or do or be,

To lure you to me and keep you in here?

Or should I just lie and vie and cry

And lose myself in the effort of gaining you?

What is truth anymore, and where is the line,

Marking that point of no return?

I have lost my way in this tangle of tales

Of fine and good, of must and should.

The shrouded path that lies ahead mirrors my inner dread

At the possible ends I might merit.

My biggest fear is my own fear of the very act

I long to do, yet cannot. And so I slowly rot…

רועי

הגיעה השנה החדשה... :)

כבר ממש קרובים לשחרור ^_^

איזה כיף..... חחח

אז מה היה החודש?

זהו, אני כבר הרבה אחרי הניתוח. מרגיש עכשיו רגיל עם האף... יותר פתוח, אבל עדיין פחות רגיל לנשום דרכו. והוא לא כואב בכלל :)

עד כאן העדכון הזה.

עברתי לתפקיד אחר, אני עכשיו אחראי קשר של הפלוגה שלי... בעיקר זה אומר שאני מתחזק את המחסן של הציוד בפלוגה, ומלווה נסיעות אם צריך :)

אממ

שבוע שעבר עשיתי קניות! הרבה! קניתי נעליים חדשות שחורות, אלגנטיות, קניתי מכנסיים שחורים, וקניתי בערך 4 או 5 חולצות ארוכות :)

מצטיידים לחורף D:

אממ

מה עוד?

זהו חוץ מזה... סוגר עכשיו רק שבת אחת לארבע, אז אני נמצא הרבה סופי שבוע בבית... שזה נחמד מאוד....

ואממ .. חוץ מזה אני בסדר :)

מתחיל לספור את הימים אוטוטו...

אההה! בתחילת השבוע היה לי כנס משתחררים... ובין כל הדברים שמדברים עליהם שם ומסבירים, וכל הפליירים שכל החברות למיניהן זורקות עליך, נרשמתי לקורס ברמנים! :) אז קצת לפני השחרור אני אתחיל ללמוד איך להיות ברמן P:

ואממ זהו..

קצת עייף אז קשה לי לחשוב על עוד דברים.. =/

עכשיו יש כאן משהו שכתבתי לפני כמה שבועות... תיהנו :)

Blind

====

This masquerade must come to an end,

And disperse this mass of tangled lies,

That’s gotten mixed with truths and dreams.

My deluded mind has made me blind

To all the good that I can find.

So left with no sight

I must search for my light

To guide me to safe shores again.

I can make it, I’m sure, all I need do

Is take that first, lone step;

After that one, I know, it is done –

My blindfold will be gone.

זהו...

לילה טוב :)

רועי

טוב... הפעם החלטתי לעדכן לפני סוף החודש, למרות שיהיו לי עוד הזדמנויות לעדכן מאוחר יותר.. בהמשך תבינו למה :)

אז נתחיל את החודש מההתחלה לסוף...

בתחילת דצמבר עברתי שבוע אימונים של וינגייט... ואני חייב לציין שממש נהניתי... היה שבוע קשה, ממש קשה, ואחרי יומיים כבר לא יכולתי לזוז בלי כאבים בשריר מסוים זה או אחר, אם בכלל נשאר לי כוח באותו שריר...

וגם פיתחתי לי שפשפת נעימה...

קיצר היה תענוג :) היה קשה וטוב, וגם היה ממש כיף להסתובב שבוע שלם על אזרחי, עם החברים שלי, בלי שום קצין על הראש (בזה היה לנו די מזל שלא הצטרף אלינו קצין P: ) ו... הדבר הכי טוב הוא שהשבוע הזה הכניס אותי סופסוף למתכונת של כושר, כלומר לעשות תרגילי כושר... והצלחתי להתמיד בזה במשך כמה שבועות, עד עכשיו (הסבר בהמשך)

בסופשבוע של אותם שבועיים בבית, עברו הרבה נסיעות (לפני שבועיים בסה"כ)

עשיתי בשלושה ימים בערך 800 ק"מ...

מה גרם לזה? הייתי במסיבת שחרור של חברים מדרום-המרכז, שנערכה בטרבין שבראשל"צ. היה ממש כיף, כי ראיתי אנשים שלא ראיתי כבר כמה חודשים, שבאו להגיד מזל טוב לאלה שהשתחררו עכשיו בנובמבר... גם שתיתי קוקטייל ממש טעים :) (משהו חלש כי נהגתי). ישנתי אצל מישהו מת"א כדי שאני לא אצטרך על הבוקר (5:00) לנסוע כל הדרך עד לחיפה, למרות שאני חושב שאולי היה עדיף שהייתי כבר ממשיך, כי ישנתי רק 4 שעות :)

לא רציתי להישאר אצלו יותר מדי... להעיק... לא הרגשתי נעים.

מה עוד היה? ... שאר הנסיעות היו בשביל לעשות אצלי בפנים סדר... או יותר נכון ביני לבין חברה שלי לשעבר, קארין.

בשבועות האחרונים שלפני זה התחלנו לדבר ממש הרבה, וזה הגיע למצב ששנינו כבר לא ידענו מה בדיוק קורה או מה אנחנו רוצים... ניסיתי להבין אם אני רוצה שנחזור, או מה לעשות.

למען אלה שלא יודעים, נפרדנו לפני שנה וחודש.

אז נסעתי אליה פעמיים בסופ"ש, ואחרי הפעם השנייה בשבת, שגם נעזרנו בחברה שלה להתייעצות, הגעתי למסקנה שאין לזה סיכוי בכל זאת. עד כמה שרציתי שוב להיות עם חברה, ועד כמה שהיה יכול להיות לי טוב עם קארין, ולמרות שקצת מהרגשות התחילו שוב להתעורר.

גם כמה ימים אחרי חטפתי "סטירה", או דלי מים קרים בפנים, בקשר לאיך שראיתי את המצב. זה היה באשמתי, כי הייתי בסרט. הגיע לי.

היה סופשבוע עמוס.

אחר כך חזרתי לצבא, יצאנו על היום שהגעתי לעוד פעילות רגלית (ואני גאה להגיד שהיא הייתה הפעילות הרגלית האחרונה שלי!) ליד אחד הכפרים בגיזרה שלי, כחלק מתצפית מקיפה של מעצר. והיה כל כך קררררררררררר! למרות שהייתי עייף, כי לא ישנתי הרבה לפני הצבא וזה היה עד הבוקר, לא נרדמתי. רק ניסיתי לזוז מרגל לרגל, לרקוע, לנשוף, כל דבר שיעזור לי להתחמם... לא שעזר לי מאוד...

שאר השבוע היה רגיל, חוץ מאותה סטירה...

היה לי סופשבוע פורה...

וזהו, השבוע עברתי ניתוח.

ביום שלישי עברתי בדיקות דם לפני ניתוח שחיכיתי לו ממאי השנה. ואז ברביעי עברתי את הניתוח, שזה ניתוח באף... שאני אוכל לנשום נורמלי דרכו...

התאשפזתי בבית החולים רמב"ם בחיפה עד היום בבוקר... והיום שיחררו אותי הביתה להמשך התאוששות...

יום ראשון אני צריך לחזור לשם בשביל שיוציאו לי משהו שעדיין באף... אני אחסוך ממכם את הפרטים =)

ואמממ

אני אוותר על לספר על הניתוח כי כבר חפרתי לכולכם מספיק ויש לי עוד על מה :) למרות שאני כן אגיד שהניתוח עצמו עבר לי ממש בכיף, הייתי בהרדמה חלקית באיזור וכל הזמן דיברתי עם הרופאים, עד שהם אמרו לי לשתוק ולתת להם לנתח. ההרדמה החלקית הייתה עם קוקאין מוחלש, יכול להיות שזו הייתה סיבה ^_^

ושאר יום רביעי היה סיוט בשבילי...

בקושי יכולתי לאכול משהו, לשתות גם כמעט לא הצלחתי, כי האף שלי סתום הרמטית. הייתה לי אינפוזיה פעם ראשונה בחיים שלי :) ודיברתי עם עוד כמה חיילים שהיו איתי בחדר. (אחד עשה את אותו ניתוח כמוני). שניהם היו קצינים... =/ חח

בסה"כ נהניתי שם.

וזהו עכשיו לזמן הקרוב אני עומד להיות בבית :)

מה עוד?

נגמרה סופסוף השביתה בבתי הספר :) עכשיו רק שהמוסדות האקדמיים יחזרו ללמד והכול יהיה טוב...

מה עוד עבר עלינו?

אממ זה נראה לי בגדול...

עוד מעט מגיע סילבסטר...

לא נראה לי שהשנה תהיה שונה משנים אחרות... לא יצא לי להתנשק אף פעם עם מישהי בסילבסטר...

דווקא עכשיו כשאני חושב על זה, אני מקווה להיות עדיין בבית בסילבסטר, אז אולי השנה אני כן אצליח, כי הייתי אמור לסגור אותו עד שהניתוח שלי הוקדם לתאריך הזה...

נקווה רק שאני אהיה כשיר לצאת עד אז...

וזהו, שנת 2007 מסתיימת לה, ולי נשארו עוד חודשיים וחצי לחפש"ש!!!!!!

D:

הסוף.......

כבר צריך להתחיל לתכנן מה עושים אחרי, לאן טסים, אם עובדים או לא...

אחחח

עוד מעט להירשם ללימודים לשנה הבאה...

אזרחוווווווווווווווווווווווווווווווווווות!!!!!

וזהו :)

כתבתי הפעם הרבה במיוחד...

אם הייתי צריך לכתוב שבוע שעבר היה יוצא משהו אחר לגמרי, אבל נרגעתי מאז...

אתם כן תוכלו לראות את זה בשירים שיצאו...

חלקם יותר טובים מהשאר :)

אה, ואני מתחיל לפרסם לאט לאט במקושרים חלק מהדברים שכתבתי :) מקווה שאחד אולי יגיע לעמוד הראשי :) יהיה ממש נחמד...

רועי

נ.ב. אני מוותר על השיר באנגלית שכתבתי... מעדיף לא לכתוב סתם דברים שאולי לא יבינו :)

אם תרצו אני אכתוב אותו בחודש הבא....

דבר מיותר

=======

די כבר, מספיק, זה באמת כבר מוגזם,

אתם צודקים, המצב נהיה בלתי נסבל.

איך חשבתי בכלל שאני מסוגל

לדבר, לתקשר, לנסות, לזרום.

איך לא ידעתי שאין לי סיבה

או טעם בכלל לצאת מהקונכיה

היפה שבניתי עם הזמן מסביבי,

והשקט. השלווה.

למה את כל זה לזרוק סתם לפח?

רק בשביל לראות אם כדאי לי איתך?

כמה יומרני, כמה מיותר,

למה לנסות ולחיות אחרת את המחר?

הרי היום היה כל כך…

באמת שחבל שניסיתי איתך.

מחזור הכאב

========

הלב מתעורר לחצי פעימה;

מסתכל ושואל מה קרה כאן פתאום.

לאן נעלמה לה חצי נשמה?

לאן נעלמו האור והחום?

עוד רגע עבר והלב שוב נסגר,

חזר לתרדמת שהיה בה שרוי.

כמו עם גשם ראשון ופרח ביישן,

גם הלב את עליו אל הרגש פותח.

מי יודע, אולי איזה חלק קטן

יישאר, להזכיר את שהלב כבר שוכח.

אך הגשם נגמר,

והרגש כה עמוק חבוי…

ושוב הכאב מתדפק על הדלת;

ושוב הוא נזכר במחיר האובדן.

והנשמה סובלת, מכאבים מתפתלת,

והלב מתכסה בשריון הישן.

כמעט ונשבר, המשבר שוב עבר,

אך הלב חזר בכלוב להיות, שבוי.

למען הסר ספק, אני בסדר עכשיו :)

ולמען הצד השני, אני הייתי עם הנחות מוטעות, ולכן הן יכלו להתפוצץ.

אבל עדיין, תמיד כיף שמפוצצים אותן................ =/

עד כאן, ויש החודש סיכוי מזה שנה לפחות שאולי אני אעדכן עוד פעם אחרי שבוע הבא ושאני אסיים את כל הניתוח וההתאוששות :)

רועי (פעם שנייה חח)

אחחחחחחחחחח

איזה מזל שאני עדיין זהיר ומעתיק את כל הפוסט לפני שאני מסיים אותו :)

באג מטומטם של ישרא גרם לכך שהוא לא שמר לי את הקטע כי הסתכלתי קודם על קטע אחר מוקדם יותר...

למזלי גיביתי את הקטע, כי אחרת כרגע הייתי קורע את השיער... :)

רועי (מגבה עוד פעם ליתר בטחון)