יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.....!
אי אפשר לתאר את העצב של היום הזה ...
שכל אמא נזכרת שהבן שלה לא יחזור לעולם.
שכל ילדה נזכרת שהאח הגדול שהיא כ"כ אהבה לא יחזור..רק בחלומות..
שכל אשה נזכרת ביום החתונה שלה ועל הגבר שעמד לידה שם שבחיים לא יחזור.
שכל אבא נזכר איך למד את הבן שלו ללכת ולא ליפול ובדיוק לפני שנה הוא נפל ולא יקום.
שאני אחיינית ובת דודה נזכרת ביום הזה בדוד אפילו שלא הכירה אבל נזכרת
בסיפורים שסיפרו לה עליו שהוא היה בן אדם יפה תואר ואמיץ שנקם את דמו של החבר הכי טוב שלו אחרי
שהערבים פגעו בו בפצצת מרגמה..הוא רץ לגבעת ההר כדי לצעוק לעזרה והערבים פיצצו גם אותו
ועוד שהוא היה בן 16 רק בן 16....
והבן דוד שלי שנרצח לא לא שהיה במלחמה ולא באימונים אלה הוא היה בדרך ..
הביתה מהצבא ...12 דקות לפני שהוא נפטר הוא התקשר אלינו הביתה כדי להודיע לאמא שלי ..
דודה שלו שהוא יבוא לבקר אותנו ושנהיה בבית הוא שאל אותי אם אני מתגעגעת אליו
ועניתי לו שכן ושאני כבר כ"כ מחכה לראות אותו סגרתי תטלפון ו20 דקות אחרי זה
אח שלו מתקשר אלינו כדי להודיע לנו שמחבלים ירו עליו ושעוד מעט ההלויה..
אני לא חושבת שמישו יכול להבין את הכאב..ואת הגעגועים והמחנק בגרון
שרק רוצה לדבר איתם ולא יכול לצאת החוצה...
ואני רוצה להגיד שלי אין שום קשר למדינה הזאתי ושאני רוצה לעזוב אותה כמה שיותר מהר
אבל יש לי את הכבוד כי אני יודעת שדם של אנשים יהודים נשפך כדי לשמור אותה לנו
כדי שתהיה לנו המדינה הזאתי ...וכדי שנזכור אותם כמי שנתן לנו את הזכות
לחיות במדינה שלנו...
אני מקוה וגם יודעת שלכל יהודי ויהודי יש יום הזכרון משלו שהוא מקדיש
קצת זמן למחשבה עליהם ולהערכה.
"י ז כ ו ר"
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמָּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני, שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר ש {בן המשפחה} נָדַב צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ. יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פרנקית