אני יודעת שזה ישמע טיפשי לכל מי שמכיר אותי אם אני אגיד שאין לי מקום.
ואני מדברת על מקום מבחינה פיזית.
אמא שלי כל כך קרצייה שכשאני מתעצבנת עליה אני הולכת לחדר,והיא מוציאה אותי משם כי היא לא רוצה שאני יסגר כל היום החדר,אז אני יוצאת קצת החוצה...
אבל גם בחוץ אי אפשר להיות,כי כל הערסים של צוחר באים לעמיעוז.
ואז נוצר מצב.. שאיין לי מקוםםםםםם!!!
כוסאמק אני פאקינג בת 14 ואני עדיין תקועה עם אחותי הפוסטמה בחדר..!!!!
אני צריכה מקום.
אני מרגישה חנוקה..
שאין לי אויר לנשום!!!!!
ואני עדין לא הזכרתי את הגודל של החדר שלי... *שלנו.
לא רק שהוא פיצפון ואין מקום לזוז... גם אין לי איפה לשים תדברים שלי.
כאילו.. יש איזה שידה פיצפונת ו3 מדפים.
המדפים של אחותי.. ואני נשארת עם שידה פיצפונת ועם ארון קטן ומצ'וקמק.
ושתבינו... הבית שלי ענק!!!
להורים שלי אין בעייה מבחינת מקום, להוסיף עוד קיר אחד מגבס ולעשות חדר..
הם סתם מתעצלים.
כי קודם אמא שלי צריכה לשפץ תבית עם השנטי בנטי שלה.. פחחחחחחחחחחחחחח.
אחרי זה עוד כמה שיפוצים.. ובסוףף(אם בכלל ),אז אוליי הם יחשבו על זה !
טיפשים!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
