מחוויית ההורות והווי היומיום של חברות פורום "יחידניות מבחירה - המשפחה"
|
| 7/2007
זהירות! שוחד קטינים בעזרת סוכריות / קַמִילִOn
ברצוני לחלוק איתכן אייטם קשה, אירוע יוצא דופן שאירע אתמול כשהילדון מעורב בו.
כידוע, אחת החרדות הגדולות והמסוייטות של כולנו היא חשיפה של ילדינו הרכים למבוגרים רעים.
את סיפור כיפה אדומה שהיתה אמורה להתעלם מהזאב הרשע כולנו משננות שוב ושוב באוזני ילדינו, שיודעים היטב כי: "אסור לדבר עם זרים".
מי מאתנו לא מכירה ומשננת באוזני ילדיה (או מתכוננת לשנן לכשיגיעו לגיל מתאים) את המנטרות החוזרות ונשנות של:
"אסור לדבר עם זרים"
"אסור לפתוח את הדלת לבד"
"לא לוקחים כלום ממי שלא מכירים, גם לא ממתקים"
וכו`.
אז הנה, זה קרה.
גם לנו.
ביום בהיר אחד, מבלי שצפינו את בואו.
אתמול, יצא הילדון מאירוע שבו היה עם מס` חברים מהגן למקום שהיה מעין חצר גדולה ורחבת ידיים, עם ספסלים וצמחיה.
כל החברים מהגן, התחילו לכבד זה את זה בשלל ממתקים, מגדנות ותופינים, ילד ילד ומיטב הכיבודים שנאגרו בשקית שאחז, כיד הדמיון הטובה על אמו.
האמהות, כדרכן של אמהות, התגודדו בחבורה קטנה וקשקשנית ופטפטו על הא ועל דא, בעוד שהילדים ממשיכים בכיבודים.
על אחד הספסלים הסמוכים לילדים, ישב גבר בשנות ה-30 לחייו, פניו עטויים זיפים ובידו סיגריה, ובהה במתרחש.
מן הון להון, התחלנו לזרום בכיוון היציאה והילדים בעקבותינו.
לפתע, שמתי לב שהילדון לא נמצא בחבורת הילדים הזורמת החוצה ואצתי רצתי פנימה כדי לבדוק מה קורה שם ומה ראו עיניי?
לא משנה כמה משננים להם בילדותם, מדלקמים באוזניהם כמו  , מסבירים, מציגים, מבארים, ממחישים, מאיימים, מבטיחים - כאילו אמו של הגבר על הספסל לא לימדה אותו כלום.
אכן. שם הוא ישב, הגבר על הספסל, נתפס על חם כשידיו ופיו מלאים בסוכריות  שקיבל מהילדון.
כעת אני מנסה לאתר את אמו כדי למנוע אירועים דומים בעתיד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
