לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

.It's Not A Fashion, It's Just A Fucking Blog


מזה משנה.. כולם מתים בסוף..

Avatarכינוי:  עוגיה בהכחשה P=

בת: 28

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2013

פוסיכום 2013


ינואר שנה שעברה היה אמצע קורס תכנות. תקופה של חצי שנה שהתגבשה לזכרון של יום אחד.
הכל קרה ביחד בכלכך הרבה אנטנסיביות וכלכך מהר. אז זה היה באותו רגע נצח- אבל עכשיו זה סה"כ שניה מהחיים שלי.
נתחיל בפוסט מלפני שנה : 
"אני כלכך מקנאת בכל מי שנסע וניצל את הסופש הזה כדי להנות מהחורף הישראלי ולטייל בחוץ.
תהנו ונצלו את זה! הלוואי וגם לי הייתה האפשרות..."
התקופה השחורה.
שבת יהדות בצפת -
השבת הראשונה ששמרתי, השבת שגרמה לי להתקרב לדת קצת יותר.בטוח אני אחזור על זה עוד פעם מתישהו בחיים האלה.
יום ספורט של תנינים!


פרידה מתום
פה אני יכולה להגיד שסיימתי עם השלב ההוא של החיים שהתחלתי ממנו בהתחלת הסיכום.
אני יכולה להגיד שעד השלב הזה בחיים היתי אומללה. מתפשרת. לא עומדת על שלי. וככה קיבלתי את שאר הדברים בחיים
בין אם זה היחד של האנשים מסביבי המשפחה והכל. מכאן והלאה מתחילה תקופת ביניים.
תקופה שבא הבנתי את הטעות שאני עושה אבל עדיין המשכתי... אני אעדכן בהמשך מתי היא נגמרת (:
פורים - התחפשתי לפיקצ'ו וחגגנו בבסיס. ממש קרנבל של חשמל.
סיום סוף קורס תכנות!
כלכך הרבה רגשות, קשרים, אירועים, ידע, דעות, תחושות שמסתכמות בטקס של שעה.
לא ניראה לי שאוכל להביא פה את מה שהרגשתי או חשבתי באותן רגעים, אבל זה אחת מהנקודות הכי גודולת בחיים שלי.
הרגע הזה שמסתיים משהו כלכך גדול ולא יהיה יותר. אף פעם. ישארו רק הזכרונות והאנשים.
מכאן מתחיל חודש דחש מלא בטיולים בארץ! הינו חייבים את החופש הזה.. חייבים.
טיול לארבל, לים המלח ואילת (טיול אופנים מטורףףףףףףף במדבר)
גיוס! כןכן... בקום וכל העניינים.
מחנה 80.... ואו. טוב שנגמר.
בקום80 ונהנים80 ונהניםשעת טש אחרונה!!!
ואז -
שיבוץ ביחידה, אנשים חדשים חיים חדשים...
זוכרים מקודם שרשמתי שהינה התחילה לה תקופת ביניים? אז זהו. לא ידעתי לחתוך את זה לגמרי.
לאט לאט התפשרתי על פחות דברים, הרמתי קצת את האף והתחלתי לקבל פרופורציות.
ההשתלבות ביחידה היתה גורם מפתח לסיום השלב הזה.

מכאן והילך, אנשים מתיחסים אלי בכבוד, הפכתי להיות הרבה יותר שמחה, זורמת וקלילה.
לקום כל בוקר עם חיוך ולעבור במדור ולהעיר את כולם זה לא מובן מאילו - וזה משהו שפספסתי בקורס...
אני חושבת שאם עכשיו היתי עושה שוב את הקורס היתי עושה דברים אחרת. ואני לא מדברת פה על הפן המקצועי,
ההפך, על הפן החברתי. היתי  עסוקה יותר מידי בעצמי ונתתי לתקופה הזאתי לחלוף על פני.
אבל בואו לא נתמקד בעבר, אלא בעתיד. מעכשיו ואילך מתחילה להיות תקופה מדהימה.
אני פוגשת אותך, אורן, ומבינה מה הפסדתי עד עכשיו.
איתך יש לי שוב את ההתרגשות של משהו חדש (דרך אגב, עד עכשיו, כל פעם מחדש)
קשר חדש והכל מהתחלה. זה מתחיל מהדייט ההוא בים...(;
נוסעים ביחד לטיול הראשון שלנו ביחד - אין לא : ירושלים.
ומיד אחר כך שוב לא יכולים לשבת בבית ונוסעים לבריכת הנופרים.
ולא הרבה זמן אחר כך אנחנו פשוט לא יכולים לשבת בבית, וחושבים מה לעשות. אילת? אילת! וזרמנו...
טיול סנפלינג לנחל יהודיה עם אננההה
ים המלח עם מאמי - אחד הטיולים

ואז מתחיל חורף #2 בצהל!
חנוכה  -
נוסעת לבקר את מאמי שלי בבסיס ומעיזה להשאר שם ללילה, ממש חויה! וטיול לדרום(מכתש רמון אילת ומדבר יהודה.
שבוע שעבר ירד שלג... ואתה לקחת אותי עד רמת הגולן!
מה שמוביל אותנו כאן לסיפור מסגרת...
זוכרים את אותו בפוסט שהזכרתי משנה שעברה? שירד שלג פעם שעברה מאוד רציתי לסוע לטייל לראות ולהרגיש
אבל לא. לא כי לא. לא כי אין. לא כי בעצם לאף אחד לא אכפת.
אני שמחה שיש לי אותך אורן, סוף סוף אני חיה את החיים שאני רוצה לחיות ולא מצטערת על דברים שהיו יכולים להיות לי ומוותרת עליהם.
ולא מאמי, האהבה שלי לא מסתכמת בזה שאתה לוקח אותי למקומות, אלא באיך שאתה גורם לי להרגיש.
נסיכה, מלכה. מוערכת, שמכבדים אותי. נותן לי את המקום לבטא את עצמי ולהיות פשוט אני.
גם אם אני משוגעת קצת (הרבה) או סתם עושה שטויות. 
שיש מי שדואג לי ושם לא משנה מה או מתי. אז כן, זה לקחת אותי לרמת הגולן לראות שלג או להביא לי כוס מים בלילה.

דוגמן!
אז כמה מילים לסיכום.
השנה הזאת מוגדרת כעליה, השנה הזאת היא הצלחה. נקודת אל חזור ושלב מקצועי בחיים.
גם בהשכלה וגם בפן האישיותי. אני לא משהיתי לפני שנה ושנתים. 
הרבה יותר חזקה ולמדתי מכמה טעויות.
הכי חשוב, שאני יכולה להגיד לזכותי שאחת המטרות שלי לשנה הזאת היתה לטייל והרבה ועמדתי בה.
כי אחרי הכל כשרוב הזמן אתה מול מסך מחשב מנוון את הגוף צריך גם לצאת לטייל ולנוון את המוח!
מקווה ששנה הבאה תמשיך כעליה!
שיהיה ב-ה-צ-ל-ח-ה!






נכתב על ידי עוגיה בהכחשה P= , 20/12/2013 19:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





10,109
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוגיה בהכחשה P= אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוגיה בהכחשה P= ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)