Before I Fall To Pieces

אני שיכורה באמצע השבוע,

יש לי אלף דברים לעשות והציונים שלי יורדים,

ההורים שלי לא אומרים לי אפילו "היי"

ואת הזמן שאין לי אני מבזבזת על הפוסט הזה

חרא..

העיקר שהכל טוב D :

"כל פעם שאת מדברת איתי את כועסת עליי, נמאס לי ממערכת יחסים הזאת..." דקה, הוא בטוח צוחק נכון? "... אני לא מרוצה ממערכת היחסים הזאת, מבחינתי היא נגמרה. את הבנאדם היחיד שאני מכיר שמעיז להרים עליי את הקול, אל תפני אליי, אל תדברי איתי אל תבקשי ממני דברים." מה?!?!

"אה ועוד דבר אחד, אם זה יימשך ככה, בגיל 18 ודקה את עפה מהבית הזה."

בגלל שלא אהבת את הטון שלי? בגלל שאתה כל כך מלא אגו קשה לך שאני מתריסה עליך?

תודה אבא, שבכל כך קלות אתה מחליט לזרוק אותי לעזעזל.

גם אני אוהבת אותך.

אני מתגעגעת.

וזה קשה להתגעגע.

How come I end up where I started?
How come I end up where I went wrong?
Won't take my eyes off the ball again
You reel me out then you cut the string

אני מרגישה כאילו שאני חוזרת בזמן, מוצאת את זה או מאבדת. אני לא יודעת, אני מבולבלת לחלוטין ואני כלכך רוצה שמישהו פשוט יגיד לי מה קורה...

זה הכל בתוך הראש שלי או שזה אמיתי ומוחשי ובאמת אני עפתי על טיל לעבר...??

אני לא רוצה להתגעגע, אבל אני לא יכולה לעצור את עצמי, אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.

,אולי אני מתגעגעת כי זו מטרה קלה לחשוב עליה,

אולי אני פשוט להרגיש את המהות של הדבר, אולי אני בכלל לא צריכה את זה, אולי זה רק "גורם מתווך למה שאני מחפשת???

אני לא רוצה גורם מתווך.

אני רוצה משהו  א  מ  י  ת  י.